מה הקשר בין קארמה ובין התודעה שלנו ? ואיך זה קשור לבחירות שלנו ?
כמו פעמים רבות, גם בשבוע הזה התערבבו האישי, המשפחתי והמקצועי.
פעמים רבות מעלים מתאמנים שלי נושאים או תחומי התפתחות שגם אני מתמודדת איתם בחיי האישיים, או נחשפת אליהם בחיי הקרובים לי.
כיוון שהחיים שלנו הם השתקפות של התודעה שלנו, כיוון שאנשים סביבנו מהדהדים את מי שאנחנו – אך הגיוני שזה יקרה. כמאמנת, אני עצמי מתאמנת ועוברת התפתחות אישית שמאפשרת לי לאמן על כל נושא, גם אם אני עצמי מתמודדת איתו בחיי האישיים.
הנושא של זוגיות – קבלת החלטות שקשורות לזוגיות, התמודדות עם פרידה, התמודדות עם גירושין – כל אלה מגיעים לחדר האימון שלי לא מעט. זכיתי ואני זוכה ללוות נשים מדהימות, שלוקחות החלטות אמיצות ומתמודדות עם אתגרים בדרך ליצירת זוגיות רצויה.
בשבוע שעבר קיבלתי בשורה משמחת. מתאמנת לשעבר התקשרה וסיפרה לי שקיבלה הצעת נישואים. זה היה תולדה ישירה של תהליך שעברה איתי, שהסתיים לפני שנה בערך. "אני שמחה לבשר לך, כי היה לך חלק גדול בתהליך הזה. ולהודות לך על הכל".
מובן שהתרגשתי ושמחתי מאוד. זו באמת הייתה תוצאה ישירה של התהליך של האימון האישי שלה.
ובמשפחה שלי : שיר בתי הצעירה ומולי בנזוגה התארסו, ואל תחושות השמחה וההתרגשות נוספה התחושה הזו שלדברים יש סדר והגיון פנימי משלהם. ויש תהליכים. ויותר מכל אולי עלה כאן הסיפור של קארמה. איך כל הנקודות מתחברות.
וממש כמו שאמר סטיב ג'ובס בנאומו הידוע: " אי אפשר לחבר את הנקודות כשמסתכלים קדימה; אפשר לחבר אותן רק במבט לאחור.
אתם חייבים לבטוח בכך שהנקודות יתחברו בשלב כלשהו בעתידכם. אתם חייבים להאמין במשהו – תחושת הבטן שלכם, גורל, חיים, קרמה, לא חשוב מה.
הגישה הזאת תנסוך בכם את הביטחון ללכת אחרי ליבכם גם אם הוא מוביל אתכם בדרך לא מוכרת, וזה מה שיעשה את ההבדל".
כל הנקודות מתחברות, אבל אנחנו רואים את זה רק במבט לאחור.
מה שאנחנו צריכים זה באמת לסמוך על כך שהן יתחברו. ולפעמים בדרך מופלאה. "
בסרט "הסוד" מרואיין בין השאר ג'ק קנפילד, מנטור מעורר השראה ומחברה של סדרת הספרים הידועה "מרק עוף לנפש". הוא אומר שם, שכאשר מישהו מתחיל לנהוג לאורך החוף המזרחי מקנדה לכיוון פלורידה, הפנסים של הרכב לא מאירים לו את הדרך עד פלורידה. הם מאירים לו רק את החמישים שישים מטר שממש לפניו. אבל כשהוא מתקדם בדרך, עליו להאמין שככל שיתקדם, ייפרשו לפניו עוד חמישים מטרים בהירים, וכך הלאה וכך הלאה – עד פלורידה, עד מחוז חפצנו.
זה חיבור לידיעה פנימית הנוסכת ביטחון. ולמעשה, כמו כל דבר אחר בחיינו, זו בחירה בידיעה פנימית, בחירה בביטחון, ובאופן כללי – בגישה חיובית.
כל חיינו הם תוצאה של הבחירות הללו, של מה אנחנו בוחרים לשים בטנא האישי שלנו ולשאת איתנו.
"אז האם זו לא אפאטיה", שאלה אותי היום אחת המנהלות שאני מלווה תקופה ארוכה. "האם זו לא אפאטיה לא להתבונן בשיחות שמחלישות אותי?"
"ממש לא" עניתי לה. ובהמשך אותה פגישה היא עצמה זיהתה שזו עוצמה. זו בחירה לשאת בטנא שלי את הדברים שמחזקים אותי. ברמה האישית וברמה הבינאישית.
דברים קורים, והם פרי התודעה שלנו.
תהליכים מתרחשים. יש תוצאות שהן פרות ביכורים, ויש הבשלה וסדר וסיום תהליכים. קציר שעורים שבא לפני קציר חיטים. לפעמים תהליך הוא לינארי, ולפעמים יש קפיצות קוונטיות, שנובעות משינוי תודעתי שיצרנו. אמונה, הבנה, ידיעה פנימית.
והבחירה בידינו – במה נמלא את הטנא שלנו : באלו אמונות, ואיך נקשור את כל הנקודות במבט לאחור.
.
