כל החיים שלנו הם תולדה של הבחירות שלנו. החיים עד כה הם תוצר של הבחירות שעשינו עד היום, והחיים מרגע זה והלאה יהיו תוצאה של הבחירות שנעשה מרגע זה והלאה.
לפעמים הבחירות שלנו מודעות ולפעמים הן אינן מודעות, אבל תמיד יש לנו בחירות.
ברגע שאנחנו מודעים לבחירות שלנו, אנחנו מרגישים בעלי עוצמה. לעומת זאת תחושה ש"הכל קורה לי במקרה", או "אין לי מושג איך זה קרה" – מחלישה אותנו.
בחירה, אחריות וצמיחה
מודעות לבחירות שלנו מתחברת עם לקיחת אחריות על החיים שלנו.
אנשים במרחב שלי הם אנשים במרחב של צמיחה, של לקיחת אחריות על עצמם ועל חייהם.
זה מה שמביא אותם מלכתחילה להתאמן, או לבחור בסדנה, גם אם היא מסובסדת על ידי הארגון שלהם.
דיוק
הבחירות של האנשים נועדו לדייק את דרכם ואת מסלול חייהם.
אז אנשים מתאמנים על לעשות את הבחירה הנכונה – האם להישאר בקשר זוגי או להתגרש.
ואז הם בוחרים איך לעשות את תהליך הפרידה או הגירושים.
ואנשים בוחרים איך לנהל, ואיזה מנהל או מנהלת אני רוצה להיות. ואיך זה ייראה במציאות.
באימון תודעתי הווייתי אנחנו שמים דגש על בחירות של תודעה והוויה. אלו אמונות שמשרתות אותי לעומת אמונות שמגבילות אותי, איזה מצב תודעתי מקדם אותי ואיזה מחשבות מסיטות אותי מהדרך הרצויה לי.
באיזה הוויות אני אבחר בסיטואציה נתונה על מנת שיתמכו בי במימוש המטרה שלי באותה סיטואציה ? שיתפתי בפוסט הקודם שבסדנאות שלי אני מלמדת כלל אצבע של בחירת הוויות תומכות : מעבר מהוויות של פ' להוויות של א'. מפסיביות לאקטיביות, מפסימיות לאופטימיות, מפחד לאומץ ומפקפוק לאמונה.
לפעמים פסיביות היא לא בהכרח לא לעשות כלום, אלא מתבטאת בלעשות עוד מאותו דבר. וכבר איינשטיין אמר שלעשות עוד מאותו דבר ולצפות לתוצאות שונות זו הגדרה של אי שפיות.
אז בחדר האימון אני נפגשת לאחרונה עם נשים נפלאות וגברים נפלאים שבהחלט עושים את החיבורים שלהם ואת ההתאמה שלהם להוויות הללו. א.נשים שבוחרים בחירות משמעותיות ומדייקים את תסריט חייהם. בזכות הדיוקים האלה, הבחירות הללו, לקיחת האחריות המלאה, אנשים מקבלים הצעות עבודה מדהימות, הופכים להיות מנהלים יותר טובים.
המהלכים הללו משפיעים לא רק על חייהם, אלא גם על חיי הסובבים אותם. וכך מעגלי ההשפעה מתרחבים, כמו אדוות במים. נוגעים ומשפיעים על עוד ממשקים.
בנימה אישית
ואני ? מתמלאת השראה מהזכות הגדולה לעשות הבדל, ולהיות במרחב היוצר את האדוות המעצימות הללו. וכמו תמיד, הדברים שזורים זה בזה. מעגלי המתאמנים שלי ואני. כי אנחנו חיים השתקפויות. חיי המקצועיים וחיי האישיים.
וגם אני בוחרת, ולוקחת אחריות כמובן. ומדייקת את תסריט חיי. ומהמקום הזה בחרתי להפסיק שיתוף פעולה מקצועי שהיה משמעותי עבורי בשנים האחרונות. מתוך התבוננות שיש בה אומץ, יכולתי לראות שכיום זה כבר לא מדויק עבורי. בוחרת בהוקרה ובתודה על מה שהיה, וצועדת באופטימיות לקראת אפשרויות חדשות וצמיחה אישית ומקצועית.
אנחנו חיים בעידן של שינוי, והדבר היחיד שאליו אנחנו רוצים להיצמד, תוך כדי יצירה מודעת ודיוק, הוא תסריט חיינו. וממש כמו שאני רואה אצל המתאמנים שלי, בחירות משמעותיות, ובחירה להשיל מה שכבר לא מתאים (מסגרת, דפוס, אמונה ) מאפשר את ההתקדמות. ובעידן החדש, מהלך ההתקדמות הוא מהיר ונעשה בקפיצות קוונטיות.
