זה היה שבוע שטרף את כל הקלפים. ואני באמת מבורכת. הבית שלי נשאר שלם, ואפילו בשכונה שלי לא פרצה שריפה.
אבל חוויתי את חוויית האש, בעיקר דרך השריפה שפרצה בזכרון יעקב, העיירה הציורית, השלווה והמתוקה, שעבורי בשנים האחרונות, היא מקום מגוריה של בתי ומשפחתה. מקום של בילוי עם נכדיי, והרבה הנאה מהיופי הפסטורלי. השבוע, כשנסעתי לפנות את נכדיי מזכרון הבוערת, ראיתי את הלהבות גולשות במורד ההר לכיוון כביש 4. זה מראה שלא אשכח כל חיי. ואחר כך כמובן חיפה הבוערת, העיר שבה נולדתי וגדלתי.
ופתאום מצאתי משהו שכתבתי בדיוק לפני שש שנים, בזמן השריפה בכרמל :
השריפה הזו מסעירה אותי, כמו את כל אזרחי המדינה, ואולי מעט יותר. גדלתי שם – על ההר הירוק כל ימות השנה. ואם האדם הוא תבנית נוף מולדתו – זוהי תבניתי : הר ירוק וים כחול תמיד מרגשים אותי, ושילוב של שני אלה , בכל מקום בעולם, תמיד יפרוט על מיתרי נשמתי וירעיד בי געגוע.
מתגעגעת למחוזות ילדותי בכרמל. לרקפות הצומחות בר בחצרות הבתים, בצל האורנים. לואדיות המוריקים, המוצלים, הפורחים. לעונות השנה המתחלפות. סתווניות וכרכומים אחרי הגשמים הראשונים של הסתיו. נחל שיח, נחל כלח, נחל גלים, נחל אורן, נחל לוטם – כל היופי האצור בשמות המקומות המוכרים הללו. הפריחה, הריחות. תערובת של אלת המסטיק, מרווה וזעתר בשטחים הפתוחים, וריחו החריף של שרף האורנים הנישא בחורשות של ילדותי, במחוזות נעוריי.
אז מה למדתי השבוע ?
בעיקר למדתי את יסוד האש.
בחיים שלנו יש ארבעה יסודות, ארבע סוגי אנרגיות : אש, מים, אויר, אדמה. כולנו חיים כאן את יסוד האדמה – יסוד שעוסק במימוש, עשייה ויישום וקשור מהותית לחיים הפיזיים שלנו כאן בעולם. כולנו מכירים גם את יסוד המים – הבסיס לרגשות שלנו כולם, על כל גוניהם.
יסוד האוויר עוסק בכל מה שקשור בחשיבה, הבנה, לוגיקה, פילוסופיה, תקשורת בין אישית, ואילו יסוד האש הוא היסוד של הנעת תהליכים, יצירה, תשוקה והתלהבות.
את הידע התאורטי הזה למדתי לעומקו בתוך גוף הידע המרתק שנקרא תודעת על. אני נוגעת בו בסדנאות שאני מנחה, וכן בפגישות אימון אישיות. לכולנו יש מכל אחד מהיסודות, מכל אחת מהאנרגיות, אבל לכל אחד מאיתנו יש יסוד שולט אחד, שהוא המתווה את מי שאנחנו. אני למשל ליבת מים. הכי חשובה לי ההרמוניה, ושלאנשים סביבי יהיה נעים. אני שולטת בעולם הרגש, ובעולם הפיזי יש לי משיכה חזקה לים. זה מאפיין את אנשי המים.
מעבר בין העידנים
כל האנושות עוברת בשנים האחרונות שינוי מהותי – מעבר מעידן שהיה מאופיין בדומיננטיות של אדמה ומים, לעולם שבמרכזו אויר ואש. אויר ואש הם יסודות מהירים. אין להם גבולות. בניגוד לאדמה ומים, שהם איטיים, הולכים בתלם. ולכן העידן החדש מתבטא בתזזיתיות, מעברים מהירים, פריצת מסגרות. מספיק להתבונן בילדים החדשים, שהגיעו מותאמים לעידן החדש. הקשב שלהם שונה, ראיית העולם שלהם שונה.
היסודות – יישום
כל הידע הזה הוא לא רק תיאורטי, אלא יש לו יישומים מעשיים. אנחנו לומדים איך אנשים אחרים מתבוננים, ורואים את העולם על פי היסוד הדומיננטי שלהם. וכשאני מלמדת את העקרונות האלה מנהלים למשל, הם מבינים לעומק את ההתנהלות שלהם לעומת זו של מנהלים מקבילים להם, או של הכפופים להם. והידע הזה הופך לפרקטי מבחינת היחסים הבינאישיים שלהם, והן מבחינת תפיסתם את תפקידם בארגון ויישומו.
השבוע, כשהייתי בזכרון, למדתי, ראיתי במו עיניי עד כמה האש מהירה. ומסוכנת. עד כמה האש פורצת בפתאומיות, מתלקחת, ועד כמה היא יכולה לכלות ולהזיק.
כשאני מלמדת אנשים על חשיבות השמחה בחיינו, אני מלמדת אותם להתחבר ליסוד האש. כי רבים וטובים חיים ללא תשוקה, ללא התלהבות. אבל אני תמיד מדגישה, שהאש חייבת להיות ממוקדת ומדויקת. אנחנו רוצים ליצור בחיינו אש שהיא כמו להביור, כמו קרן לייזר. ולא אש מתפרצת, כאש בשדה קוצים.
ממש כמו בטבע, כך גם אצלנו – יסוד האש כשאינו מידתי, יכלה אותנו, או יכלה בנו כל חלקה טובה.
התלהבות שלא יצקנו לה בסיס, שלא יצרנו עבורה התכוונננות, תיצור בנו תחושה של high אבל אז תתפרץ ללא שליטה ולבסוף תדעך. משאירה אחריה אדמה חרוכה.
מזמינה את כולנו להתבונן ביסודות, גם ביסוד האש, מתוך הבנה של תפקידו בחיינו. אש שמייצרת שמחה, התלהבות, תשוקה. אש שיוצרת כריזמה, מציתה ומניעה תהליכים. ולהבין שעלינו לדייק, וליצור אותה בחיינו בדיוק מידה הרצויה. ומאחלת לכולנו שנדע שבוע מאוזן מבחינת האנרגיות, ושלא נחווה עוד אש שיצאה מכלל שליטה.
