אנחנו חיים בתקופה של האצת תהליכים, תקופה שבה מפיקים תוצאות פורצות דרך בזמן קצר.
לאנשים אין סבלנות היום לתהליכים ארוכי טווח, והם מחפשים תוצאות מיידיות.
זו גם הגישה שלי כמאמנת. אני מאמינה ביצירת תוצאות משמעותיות בפרק זמן קצר.
וכמו שאמרתי אתמול בשיחת סיכום התהליך למנהלת צעירה שנשלחה אליי על ידי הארגון שלה לתהליך של פיתוח אישי, ראיתי שההתקדמות שלה הייתה לא ליניארית, אלא התרחשה בקפיצות קוונטיות ממש. והיא ממש הבינה לחלוטין את כוונתי והסכימה איתי.
התקדמות ליניארית, התפתחות אישית של עקומת למידה – יש לנו תמיד בחיים. אנחנו מבשילים, מתפתחים ולומדים. מה שהאימון מאפשר למי שבאמת מתמסר לתהליך – זה קפיצה קוונטית, או אפילו שורה של קפיצות קוונטיות שלא היו קורות אלמלא האימון.
תהליך קצר שיוצר תוצאות משמעותיות
בתקופה האחרונה אני פוגשת בחדר האימון אנשים שבאמת יוצרים את ההתקדמות שלהם בפרקי זמן קצרים מאוד.
לאחרונה אימנתי מספר מנהלים שארגון מסוים שלח רק לשתי ( כן, שתיים בלבד ) פגישות אישיות. זה מדהים שבשתי הפגישות הללו נוצרה גם היכרות מעמיקה, גם הכנת תשתית בהתבוננות ובכתיבה בין הפגישות, ובפגישה השנייה התבוננות בתחומים שאותו מנהל לקח על עצמו לפתח כדי לאפשר לעצמו את הרמה הבאה. המנהלים הללו הפיקו ערך בלתי רגיל מאותן שתי פגישות.
בדרך כלל ארגונים שולחים את המנהלים שלהם למספר רב יותר של פגישות ( גם אותו ארגון תקצב מנהלים אחרים במספר גדול יותר של פגישות). וזה כמובן מאפשר גם ליווי פרטני דרך התבוננות בסוגיות פרטניות בחיי העבודה, מעין case studies ניהוליים שאותם מנהלים פוגשים, והתוויית תוכניות עבודה מדויקות להם, מה שמקדם אותם מאוד, על פי המשובים שהם נותנים, בעל פה ובכתב, תוך כדי התהליך ובסיומו.
מה שמעניין לא פחות, הוא אותם מקרים בהם אנשים פרטיים באים לתהליך האימון. במקרים אלה אנחנו לא מגדירים מראש את מספר הפגישות שיידרשו לנו, אלא קובעים מטרות ותחומי התפתחות.
אני יודעת שיש מאמנים אישיים שמגדירים את התהליך במספר מסוים של פגישות. 12, 16, 24.
אני תמיד אומרת בשיחת הטלפון הראשונה, שהמטרה שלי היא לתת את הכלים האימוניים, ללמד, ולשלוח את המתאמן או המתאמנת לדרכה כמה שיותר מהר. כשהיא יכולה להמשיך את ההתפתחות שלה בעזרת הכלים שרכשה בתהליך האימון. מאותה סיבה חשוב לי גם ליצור מרווחים בין פגישות האימון ( לאחר מספר מסוים של שיחות של הנחת התשתית). כי בעיניי, וגם את זה אני תמיד מציינת בתחילת הדרך – תהליך ההתפתחות המשמעותי ביותר מתרחש בין פגישות האימון. זה פרק הזמן שבו המתאמנים עוסקים בהפנמת התובנות ובהטמעת הכלים שלמדו בתהליך האימון, כלומר ביישום בפועל.
כי אימון הוא לא שיחה פילוסופית, למרות שהוא בקלות יכול לגלוש לשם. אני תמיד מקפידה להוריד את האימון לקרקע המציאות, באמצעות שאלות שמכוונות לפרקטיקה: איך זה ייראה במציאות? – מבקשת דוגמאות ומדגישה את חשיבות היישום. תובנות ללא יישום הן nice to have לא באמת בעלות ערך. הן נשארות ברמה של חוויות, ומתפוגגות כמו בועות סבון.
חוויה של דיוק
כמאמנת, ובכלל, מאוד חשוב לי הדיוק בתהליך. וגם זה בעיניי חלק ממאפייני התקופה שלנו. ממש כמו האצת תהליכים.
לכן אני לא מהססת לפעמים "לעזור" למתאמנים להבין שהתהליך הסתיים בעצם. כמו שקרה עם אותה מתאמנת שלי, שבה הראיתי לה שהמטרה שאותה באה להגשים באימון – התממשה.
"אז מה, את מראה לי את הדלת?" – היא שאלה אותי. וביקשה להישאר לעוד מספר פגישות, פשוט כי הן "עושות לה משהו טוב" לדבריה. ובאמת לפעמים מתאמנים מגיעים כדי ליצור התפתחות אישית, ולעתים תהליך כזה לוקח זמן, וזה בסדר. מה שחשוב בעיניי – זה שיהיה מדויק.
לאחרונה מתאמנת שלי מחו"ל ביקשה לסיים את התהליך אחרי מספר פגישות. הקדשנו שיחה להתבוננות ולסקירה של מה שקרה בתהליך הקצר שחוותה. היא נדהמה לראות את ההתקדמות המטאורית ( קפיצה קוונטית כבר אמרנו ? ) שהיא עשתה במספר מצומצם של שיחות. כל מה שהיא מימשה בחייה, בתוך מספר שבועות, כולל קבלת החלטות משמעותיות, היה פשוט יוצא דופן.
אז למה אני מזמינה אתכם בעצם ? – כרגיל להתבוננות. במה מדויק לכם, מתי מדויק לכם. תקשיבו לעצמכם. תיצרו בהירות לאן אתם רוצים להתקדם ולהתפתח. ואם זה לא בהיר לכם – אתם מוזמנים אליי. אל תהססו. אני אלווה אתכם בשמחה. ואם אתם מחויבים לתהליך – תוכלו ליצור תוצאות פורצות דרך ממש בפרקי זמן קצרים באמת.
