מאז ומעולם חיפשו בני האדם את סוד האושר.


צור קשר

פסיכולוגיה חיובית – מדע האושר

הפסיכולוגיה החיובית שמה לה למטרה לפתח דרכים להגדלת האושר של בני האדם.
בעשור האחרון מתפתחת גישה חדשה בפסיכולוגיה, כאלטרנטיבה להתבוננות על התפתחות והתנהגות – הפסיכולוגיה החיובית. גישה זו, הצומחת מגישות הומניסטיות של הפסיכולוגיה, מעלה על נס את המשאבים, הכישורים והכוחות הבריאים וההסתגלותיים של האדם המעצימים את תפקודו ואת רווחתו. גישה זו שונה מההסתכלות המסורתית על ההתפתחות, המדגישה עיוותים פתולוגיים וקשיי הסתגלות.                

הפסיכולוגיה החיובית עוסקת בחקר ההיבטים הפסיכולוגים של משאבים, כוחות, צמיחה והגשמה, והבנת תופעות של אושר, ערך עצמי, אמפטיה, חברות, הצבת מטרות, אהבה, יצירתיות, מודעות, רוחניות והומור.

התפיסה על פיה בכל אחד מאיתנו טמונים משאבים וחוזקות, משותפת לעולם האימון ולפסיכולוגיה החיובית. וכן משותפת לשתי הגישות האמונה, כי הכיוון העיקרי שלנו אינו אמור להיות תיקון פגמים אישיים, אלא הגדלת הפוטנציאל האנושי, תוך הגברת תחושת האושר והסיפוק בתחומי החיים השונים.

לפני שהגיעה הפסיכולוגיה החיובית לעולם

 

מאז ומעולם חיפשו בני האדם את סוד האושר. החל מקונפוציוס במזרח, ואפלטון ואריסטו ביוון העתיקה, כל דת וכל תורה פילוסופית עסקה בשאלת האושר.
"אני מאמין כי התכלית של חיינו היא חיפוש האושר. זה ברור. אין זה משנה אם אדם דתי או לא, אם הוא מאמין בדת זו או אחרת, כולנו מחפשים משהו טוב יותר בחיים. לכן אני חושב שהמגמה של חיינו היא להתקדם לקראת האושר..." הדלאי לאמה. עד לפני כעשרים שנה היה תחום העיון באושר, מרכיביו, גורמיו והדרכים לשיפור חיינו נתון בלעדית לשליטתה של הפסיכולוגיה הפופולארית.

לעומת זאת, תחום הפסיכולוגיה באקדמיה התרכז בטיפול במחלות נפש, והתמקד יחד עם הגישה הפסיכיאטרית והפסיכולוגיה הטיפולית, בהפרעות אישיות ובצד האפל והפתולוגי של האדם. כל גישות הללו, נכונות וחשובות לכשעצמן, התמקדו בתיקון פגמים ובמילוי חוסרים, והבליטו את "חצי הכוס הריקה" באישיותו ובמהותו של האדם.

הגישה האקזיסטנציאליסטית, שמייצגה הבולט הוא ויקטור פרנקל וספרו "האדם מחפש משמעות" נחשבת לאחת הראשונות שעסקה בפן "החיובי" של האדם. בשנות החמישים של המאה הקודמת התפתחה הפסיכולוגיה ההומניסטית, שהדגישה את אפשרות הבחירה של האדם ואת אחריותו לבחירות בחייו, והניחה שאדם פועל לחיפוש משמעות, ערכים ויצירתיות. מאסלו שידוע במיוחד בפירמידת הצרכים שלו, הסביר את מקורות המוטיבציה האנושית, וחשיבותה, וטען שאם כל התנאים הסביבתיים מאפשרים זאת, האדם מחפש מימוש עצמי. הוא גם הראשון שטבע את המושג "פסיכולוגיה חיובית".
משהו בכל זאת היה חסר...

כאמור, עד לפני כעשרים שנה לא פנתה כלל הפסיכולוגיה לחקירת השאלות הדנות בדרכים לקידום ושיפור חיינו, בגורמים העשויים להביא אותנו לתחושת אושר, סיפוק ומימוש עצמי, ובאופן שבו נוכל לחיות חיים מלאי משמעות.
כל עוד אנשים האמינו שיוכלו לחיות חיים מספקים אם רק יובטחו להם צרכיהם הבסיסיים, קל היה להסביר היעדר אושר.אלא במקביל לעלייה ברמת השפע החומרי בעולם הלכה ועלתה גם רמת הדיכאון. כך שהעושר לא הופך אותנו למאושרים יותר – נהפוך הוא. . כשהצרכים הבסיסיים של רבים מובטחים, שוב אין תירוץ לחוסר שביעות רצון.

 תחום מחקרי חדש – חקר האושר

 ב 1998 נפתח תחום מחקרי חדש : פסיכולוגיה חיובית, שהגדרתה הכללית היא "חקר התפקוד האנושי האופטימאלי".מייסד הגישה, והדמות המזוהה ביותר איתה, הוא פרופ` מרטין סליגמן, פסיכולוג קליני, נשיא אגודת הפסיכולוגים האמריקאים. בספרו: "אושר אמיתי" כותב פרופסור מרטין סליגמן: "כיצד אבדה הפסיכולוגיה דרכה ואני מצאתי את דרכי... האם ייתכן מדע פסיכולוגי שעוסק בדברים הטובים ביותר בחיים? "
שאלה זו הביאה את מרטין סליגמן, לייסד בתחילת שנות האלפיים את תנועת הפסיכולוגיה החיובית, במטרה לעסוק בפן הבריא והחיובי של האדם ולנסות להעצים את התכונות והחוזקות של האדם למען חיים מאושרים יותר.
גישת הפסיכולוגיה החיובית מדגישה את השימוש בחוזקותיו של האדם, כיוון שלטענתה, המיקוד בחוזקות האישיות והשימוש בהן סוללים את הדרך למימוש עצמי ולאושר. במילים אחרות, אם נאתר את החוזקות שלנו, שהן היכולות המשמעותיות ביותר שבהן בורכנו, נטפח אותן ונשתמש בהן לאורך חיינו באופן מודע, רב הסיכוי שנהיה מאושרים יותר.