ה 31.8 הוא ה blog day – למה ומה זה אומר במציאות? מה זה בלוגינג עבורי?
ה 31.8 הוא ה בלוג דיי. למה ? כי כשכותבים את המילה blog זה נראה כמו 31.08. אוקיי, נניח. עבורי התאריך הזה הוא הזדמנות להתבונן
אני מאמינה בלחיות את החיים מתוך שמחה, תשוקה והנאה.
זו לא רק תיאוריה. שמחה וצמיחה הם הערכים שמובילים אותי בפועל וככה אני חיה את החיים שלי.
חוגגת. אוהבת את החיים שאני חיה וחיה את החיים שאני אוהבת.
מבחינתי לחגוג את החיים זה להנות מהיום ליום, משמחת הדברים הפשוטים ומהרגעים הקטנים.
ולהוקיר תודה על זרזיפי האושר.
ובדיוק על זה אני כותבת.
כאן בבלוג, בסטורי שלי באינסטגרם שאני מעלה מידי יום ביומו, וגם בסיכום השבועי שאני כותבת בימי שישי בפייסבוק האישי שלי.
וגם בקבוצה של חוגגות את החיים עם אורית פרי.
בואו הצטרפו אליי ונחגוג את החיים.
ה 31.8 הוא ה בלוג דיי. למה ? כי כשכותבים את המילה blog זה נראה כמו 31.08. אוקיי, נניח. עבורי התאריך הזה הוא הזדמנות להתבונן
מציאות חדשה וימים מאתגרים עוברים על כולנו. נדמה שבזמנים ההזויים האלה, כמו שנהרס לעד המותג של בירה קורונה ושמה של האונייה "דיאמונד פרינסס", כך נשחק
אני חושבת שממש בורכנו בכך שיש לנו שתי הזדמנויות לערוך התבוננות בשנה החולפת והתכווננות לקראת השנה החדשה. פעם לקראת ראש השנה ופעם נוספת לקראת ינואר,
לאחרונה הנחיתי מפגש מיוחד של סדנה, בשם "חוגגות את החיים" בביתי. החידוש לא היה בתכנים או במהות, אלא במיקום. והמיקום יצר משהו מיוחד באנרגיות
השנה יותר מתמיד יש תחושת התחדשות באוויר. בזכות החורף הגשום שעברנו, האביב התפרץ אלינו בעוצמה מכל הכיוונים. בשפע המים ובעושר של פרחים, וכל כך
האם אפשר להצליח בכל פגישה ? – בהחלט. על ידי התכוננות מתאימה. לא מה שחשבתם. אלא יותר התכוננות מנטלית. ובעיקר התכווננות או כוונון אישי.
הסיפור של ההתמכרות שלי לכדורי שינה התחיל ביולי 2017 כשרופא המליץ עליהם אחרי ניתוח שעברתי. ולאחר זמן מה כשהתאוששתי מהניתוח אבל חליתי וסבלתי מכאבים –
מידי שנה, ביום האחרון של השנה האזרחית, אני סוקרת את השנה שחלפה. אני עורכת לי טקס פרטי שכולו הוקרת תודה ושמחה. ביום הזה, ב 31
"בוקר טוב אורית, שמי אור ואני המפיקה של גידי גוב ברדיו ת"א. מאוד נשמח להעלות אותך לשידור היום בתוכנית לשוחח איתנו על החזרה לשגרה, על
נוסטלגיה והנאות החיים לפני כשנתיים קיבלתי שיחת טלפון מפתיעה. על הקו הייתה אירית, חברת ילדות שלי, שלא שמעתי ממנה למעלה מארבעים שנה. אם לדייק –
מה תרצה לעשות כשתהיה גדול ? מה תרצה לעשות כשתהיה גדול, זו שאלה שמלווה אותנו מילדות. שאלה העוסקת למעשה – מבלי שאנחנו מודעים לכך בילדותנו
ציוו לנו את החיים. ימים קשים. בין יום השואה ליום הזיכרון. מדינה שלמה מתעטפת ביגון והדמעות חונקות בגרון. ומה בין לבין? מה מחוץ לימי הזיכרון
כשאומרים "לשנות" זה לא פעם מעורר חששות. אנשים חוששים ש….דברים לא משתנים באמת". ההנחה הזו גורמת לאנשים להיות ספקניים, ולהתייחס בסקפטיות לעצם האפשרות של שינוי.
לחיות מתוך שמחה – הלכה למעשה אני מאוד אוהבת את הסיפור שג'ון לנון סיפר על ילדותו : "כשהייתי בן חמש, אמי תמיד אמרה לי
הפסיכולוגיה של ההצלחה הפסיכולוגיה החיובית שמה לה למטרה לפתח דרכים להגדלת האושר של בני האדם. בעשור האחרון מתפתחת גישה חדשה בפסיכולוגיה, כאלטרנטיבה להתבוננות על