לחגוג את החיים

בשבוע שעבר כתבתי בפייסבוק פוסט שזכה לתהודה נדירה. המון הערות מרגשות, ולייקים, ובעיקר – מאות שיתופים. מה היה בפוסט ההוא שיצר כל כך הרבה גלים

לפני כמה ימים הרציתי במסגרת כנס נשים של חברת IBM, הרצאה שכותרתה "לחגוג את החיים". לחגוג את החיים, אמרתי לחמישים הנשים שבקהל, זה לנהל את

  בכל יום שישי מאז שנישאנו אני מקבלת זר פרחים לשבת מאהובי. גם כשהוא נוסע לנסיעות ארוכות לחו"ל הוא מבקש ממלי, הפרחנית האהובה עליי, לשלוח

  הכי משמח אותי לחבר אנשים לתדר השמחה. הכי שמח והכי מרגש. ההקשר שאני בוחרת לחיות את חיי מתוכו הוא הקשר של יצירת הבדל. זה

    "לעשות את כולם מאושרים" – זה הפוקוס שלי בימים אלה.   גם בתוך חום יולי אוגוסט, אני מבורכת בימי חסד לא מעטים, ואני

    רבים מאיתנו מתגעגעים לתקופת החופש הגדול של הילדות והנעורים. לתחושה של "הכל אני יכול בחופש הגדול", לחופש המוחלט הזה, להעדר המחויבות למשך חודשיים

    לפני כעשר שנים עשיתי שינוי בחיים שלי. שינוי שהיה משמעותי עבורי, ועבור הרווחה האישית, ה well being  שלי. תמיד ידעתי שספורט זה משהו

מי מאיתנו לא התמודד עם כאב ?   זה יכול להיות כאב גופני – פיזי, או כאב נפשי – רגשי. הפעם אני כותבת על כאב

ציוו לנו את החיים. ימים קשים. בין יום השואה ליום הזיכרון. מדינה שלמה מתעטפת ביגון והדמעות חונקות בגרון. ומה בין לבין? מה מחוץ לימי הזיכרון

כשאומרים "לשנות" זה לא פעם מעורר חששות. אנשים חוששים ש….דברים לא משתנים באמת". ההנחה הזו גורמת לאנשים להיות ספקניים, ולהתייחס בסקפטיות לעצם האפשרות של שינוי.

לחיות מתוך שמחה – הלכה למעשה   אני מאוד אוהבת את הסיפור שג'ון לנון סיפר על ילדותו : "כשהייתי בן חמש, אמי תמיד אמרה לי

  הפסיכולוגיה של ההצלחה הפסיכולוגיה החיובית שמה לה למטרה לפתח דרכים להגדלת האושר של בני האדם. בעשור האחרון מתפתחת גישה חדשה בפסיכולוגיה, כאלטרנטיבה להתבוננות על

לעשות חיים זה מדויק לי לעשות חיים היא משמעות החיים גם במובן זה ששמחה ותחושה טובה הם הסמן עבורנו שאנחנו נמצאים במקום המדויק והנכון לנו.