אני מאמינה בלחיות את החיים מתוך שמחה, תשוקה והנאה.
זו לא רק תיאוריה. שמחה וצמיחה הם הערכים שמובילים אותי בפועל וככה אני חיה את החיים שלי.
חוגגת. אוהבת את החיים שאני חיה וחיה את החיים שאני אוהבת.
מבחינתי לחגוג את החיים זה להנות מהיום ליום, משמחת הדברים הפשוטים ומהרגעים הקטנים.
ולהוקיר תודה על זרזיפי האושר.
ובדיוק על זה אני כותבת.
כאן בבלוג, בסטורי שלי באינסטגרם שאני מעלה מידי יום ביומו, וגם בסיכום השבועי שאני כותבת בימי שישי בפייסבוק האישי שלי.
וגם בקבוצה של חוגגות את החיים עם אורית פרי.
בואו הצטרפו אליי ונחגוג את החיים.
ה 31.8 הוא ה בלוג דיי. למה ? כי כשכותבים את המילה blog זה נראה כמו 31.08. אוקיי, נניח. עבורי התאריך הזה הוא הזדמנות להתבונן
מציאות חדשה וימים מאתגרים עוברים על כולנו. נדמה שבזמנים ההזויים האלה, כמו שנהרס לעד המותג של בירה קורונה ושמה של האונייה "דיאמונד פרינסס", כך נשחק
אני חושבת שממש בורכנו בכך שיש לנו שתי הזדמנויות לערוך התבוננות בשנה החולפת והתכווננות לקראת השנה החדשה. פעם לקראת ראש השנה ופעם נוספת לקראת ינואר,
לאחרונה הנחיתי מפגש מיוחד של סדנה, בשם "חוגגות את החיים" בביתי. החידוש לא היה בתכנים או במהות, אלא במיקום. והמיקום יצר משהו מיוחד באנרגיות
השנה יותר מתמיד יש תחושת התחדשות באוויר. בזכות החורף הגשום שעברנו, האביב התפרץ אלינו בעוצמה מכל הכיוונים. בשפע המים ובעושר של פרחים, וכל כך
האם אפשר להצליח בכל פגישה ? – בהחלט. על ידי התכוננות מתאימה. לא מה שחשבתם. אלא יותר התכוננות מנטלית. ובעיקר התכווננות או כוונון אישי.
הסיפור של ההתמכרות שלי לכדורי שינה התחיל ביולי 2017 כשרופא המליץ עליהם אחרי ניתוח שעברתי. ולאחר זמן מה כשהתאוששתי מהניתוח אבל חליתי וסבלתי מכאבים –
מידי שנה, ביום האחרון של השנה האזרחית, אני סוקרת את השנה שחלפה. אני עורכת לי טקס פרטי שכולו הוקרת תודה ושמחה. ביום הזה, ב 31
"בוקר טוב אורית, שמי אור ואני המפיקה של גידי גוב ברדיו ת"א. מאוד נשמח להעלות אותך לשידור היום בתוכנית לשוחח איתנו על החזרה לשגרה, על
יום שישי, ערב יום כיפור שנת 1973. חיכיתי לפרלה, הוא היה אמור לצאת. פתאום טלפון – הם לא יוצאים. נשארים בתל אביב בחניון של גני
בקיץ הזה עסקנו ביצירת זכרונות עתידיים. בסדנת כתיבה שהשתתפתי בה לפני מספר שבועות עסקנו בשאלת הלגאסי, המורשת, החותם. האישי והמשפחתי. בולי אייזנשטיין דיין
הבית של אבא. הבית של אמא. בתי הכנסת הגדולים היפהפיים עומדים בשממונם. בברשוב, בטירגמורש, בקלוז'. והשיממון הזה מספר יותר מאלף עדים על חורבנה
זרעי קיץ נישאים ברוח מעירים זכרונות מעוררים ערגונות זרעי קיץ באים בנחיריים ורומזים איזה קיץ הולך להיות. ( מאיר אריאל ) בחופש הגדול של
השבוע התפנה לי זמן. אז נסעתי לתל אביב וביצעתי משהו שדחיתי ממש מלא זמן, וכיוון שעוד נשאר לי זמן פנוי, החלטתי שממש הגיע הזמן ללכת
השבוע הסתיים תהליך אימון מעולה ומרגש של אישה מדהימה שזכיתי ללוות במשך תקופה. בתקופה הזו היא יצרה יש מאין משהו מאוד מהותי, הן