בלוג

  כשהייתי ילדה חגגנו את יום האם. בחיפה, עיר הולדתי, נחוג יום האם תמיד ביום הראשון של חנוכה ובבית הספר היינו מכינים מתנה לאמא לכבוד יום

  עולם התוכן שלי הוא עולם של צמיחה. התפתחות וצמיחה אישית היא לב לבו של התהליך האימוני. אני תמיד אומרת למתאמנים בראשית התהליך, שהמטרות שהם מציבים

    כל החיים שלנו הם תולדה של הבחירות שלנו. החיים עד כה הם תוצר של הבחירות שעשינו עד היום, והחיים מרגע זה והלאה יהיו

  בשישי שבת שמרנו על נכדינו שהוריהם נסעו לחו"ל, והקראתי לעידו בן האוטוטו חמש את ספרו האלמותי של דוקטור סוס " אם יוצאים מגיעים למקומות

  הימים הללו, תחילת שנה אזרחית חדשה, הם בין השאר ימים של ספירת מלאי. זה מה שנאמר בשלט על הדלת הסגורה במעבדת השירות של סווטש,

  הכי משמח אותי לחבר אנשים לתדר השמחה. הכי שמח והכי מרגש. ההקשר שאני בוחרת לחיות את חיי מתוכו הוא הקשר של יצירת הבדל. זה

  זה היה שבוע שטרף את כל הקלפים. ואני באמת מבורכת. הבית שלי נשאר שלם, ואפילו בשכונה שלי לא פרצה שריפה. אבל חוויתי את חוויית

  איה נכדתי בת ה4 וחצי (בתמונה היא יותר קטנה, פשוט לא התאפקתי לשים אותה איתי….) הקשיבה השבוע עם אמא שלה לנאום המרגש של הילארי

  כולם עוסקים בסליחה בימים אלה. מבקשים סליחה, מתנצלים, סולחים ומוחלים. בגן של איה, גן היקב, עשו קיר מיוחד לסליחות. כל ילד לוחש לחור בקיר

    שנה חדשה בפתח. ומעבר לימים המתארכים ומתקררים, והסתיו שבאוויר, הרוחות שמנשבות באמת הן רוחות של התחלה חדשה. לקראת השנה החדשה, אני קודם כל

    נזכרתי היום במילות השיר המקסים שהיינו שרים בכל שנה בסתיו, בשנים המתוקות של הגן ובית הספר היסודי: הַקַּיִץ עָבַר, הַחֹם הַגָּדוֹל, שָׁנָה חֲדָשָׁה

    אנשים על פרשת דרכים מגיעים אליי. מול הספרייה הגדולה בחדר האימון שלי ניצב קיר שצבעו אדום. בחרתי בצבע הזה לפי עקרונות הפאנג שוויי שלמדתי

      יום לפני שהתחלתי את כיתה א', בירכה אותי סבתא שלי : "שתיכנסי לבית הספר ברגל ימין." וחזרה על זה שוב לפני שנפרדנו: "אל

    העולם שלנו הוא עולם של בחירה. אנחנו צומחים מתוך הבחירות שאנו בוחרים בחיינו. צומחים מתוך ההחלטות שלנו. ההתלבטויות, ההתחבטויות והבחירה מתוכן – הם

  בגלל שנאת חינם חרבה ירושלים. ונדמה, לצערנו,  שאין צורך להתבונן בהיסטוריה,  כי הגילויים של שנאת חינם פושים סביבנו. רבים מנסים לתקן את שנאת החינם,