הסיפור של ההתמכרות שלי לכדורי שינה התחיל ביולי 2017 כשרופא המליץ עליהם אחרי ניתוח שעברתי. ולאחר זמן מה כשהתאוששתי מהניתוח אבל חליתי וסבלתי מכאבים – חזרתי אליהם כאל מפלט. עם הזמן הבראתי, הכאבים חלפו, אבל המשכתי בכל ערב לקחת כדור לפני השינה. התמכרתי. כדור קטן וחביב – בונדורמין. לא גורם לטשטוש אחר כך בבוקר אלא רק לשינה רצופה, אטומה. או כמו שאומרת ויוי חברתי: "את לוקחת בונדורמין, מתה ומתעוררת בבוקר". ככה חייתי כמעט שנה וחצי ברציפות.
איך זה מסתדר עם לחגוג את החיים
ישנתי לכאורה טוב, אבל היה לי קונפליקט משמעותי. שלא לומר דיסוננס. כי מצד אחד אני חוגגת את החיים, ובוחרת לחיות אותם הכי טוב שאפשר, וזה אומר גם לישון טוב ולעשות כל מה שאפשר כדי למנוע נדודי שינה. ויחד עם זה אני בסך הכל שומרת על הבריאות שלי, מקפידה כבר שנים על תזונה בריאה ולא מכניסה לגוף שלי ג'אנק ושטויות.
ידעתי שהכדורים האלה זה בטח לא משהו שמוסיף לי בריאות, וידעתי, למרות שיש אנשים שחיים עם זה שנים, שזה משהו שאני רוצה לעשות לו סוף. כי ל י זה לא מתאים.
לילה לבן זה סיוט
האמת שממש פחדתי. איך אישן בלי הבונדורמין אהובי ? לא רציתי לילות לבנים. ידעתי שאני רוצה לישון טוב כדי לתפקד טוב בשלל העיסוקים שלי במשך היום . אז חשבתי שאני צריכה תוכנית גמילה רצינית, אולי אפילו להיבדק במעבדת שינה. כבר התחלתי לברר – התייעצתי בקבוצה בפייסבוק שעוסקת בענייני בריאות על רופאים שמומחים לבעיות שינה.
מה החלטתי לקראת השנה החדשה
בסוף דצמבר בואך ינואר הייתי בטורונטו ונפגשתי שם עם חברתי רונית. בתוך השיחות האינסופיות שלנו שיתפתי אותה בבעיית השינה שלי. שיתפתי אותה שהגמילה מההתמכרות הזו היא אחת המטרות שלי ל 2019.
אבל באמת לא ידעתי איך. ואז באחת השיחות שלנו, בלילה קר אחד שבו נסענו לראות את העיר המוארת והמקושטת לכריסמס, אמרתי לה: "האמת היא שכדי להיגמל מכדורי שינה ולחזור לישון טוב,אני צריכה קודם כל לישון בלי האייפון ליידי. וזו תהיה הגמילה הכי משמעותית עבורי".
היגיינת שינה
כל המאמרים שקראתי מדברים על יצירת "היגיינת שינה" כתנאי לשינה איכותית. מדברים על ללכת לישון בשעה קבועה, מה לא לאכול או לשתות לפני השינה ( לא רק קפאין אלא גם אלכוהול וסוכר ) ו… פרק זמן ללא מסכים. זה כל כך ברור והגיוני. גם בכללי, וגם לגבי עצמי. מכירה את זה שאני מתעוררת מהשינה, אפילו רק כדי לעשות פיפי, ואז מציצה לראות מה השעה ו… נשאבת להודעות שקיבלתי אחרי שנרדמתי, מציצה בוויינט או אפילו בפייסבוק – וזהו. הלכה השינה. זה כמובן היה יותר חמור והרסני כששהיתי בטורונטו. השכמתי קם בגלל הג'טלג מוקדם ממש ( כן, למרות הבונדורמין) ובמקום לשוב בנחת לנמנם – הייתי נופלת על כל פעילות הוואטאפ והפייסבוק הענפה שחגגה באייפון שלי, כי הרי בישראל זו כבר שעת צהריים. הלך על השינה.
תהליך משולב של גמילה משתי התמכרויות
הבנתי שההתמכרות לאייפון היא המקור, ואני צריכה לעשות כאן טיפול שורש. יצרתי לי טיפול משולב. התחלתי בכך ששמתי את האייפון לטעינה מחוץ לחדר. עד כה הטעינה הייתה לייד הראש שלי. כבר תוספת בריאות. במקביל התחלתי בהדרגה להפחית מכדורי השינה. בלילה הראשון הורדתי רבע, אחכ בהדרגה חצי ולבסוף רבע כדור.
בלילות הראשונים במהלך ההפחתה לא הייתה שינה רציפה ממש. בכל זאת גמילה פיזיולוגית מה *$#@ הזה שהיה לי בגוף כל כך הרבה זמן. אז היו מלא התעוררויות קטנות כאלה. מלא. אבל בזכות זה שהאייפון לא היה ליידי ולא היה לי מושג מה השעה ולא היו הסחות דעת – נרדמתי מחדש בכל פעם.
מה שהכי מדהים בכל הסיפור הזה
הכי מדהים בכל הסיפור הזה שתכלס, מרגע שהחלטתי, זה היה קל ופשוט. הגמילה מהאייפון, שידעתי שהיא השורש, וחשבתי שתהיה ממש קשה – הייתה פשוט טבעית. זה נהיה הרגל. אחרי שמתארגנת לשינה – מחברת לטעינה בחדר הסמוך, מכוונת לי השכמה ( שומעת מעבר לקיר) ויאללה למיטה.
אז מה יצא לי מזה
קודם כל תחושה נפלאה של חופש ושחרור ובריאות. תחושת הישג נפלאה כשמימשתי בקלות ובלי מאמץ כבר בפברואר את המטרה ששמתי לעצמי ל 2019. בנוסף, חזרתי לקרוא ספרים לפני השינה וזה תענוג גדול. ממש כמו בימים ההם, לפני שפרצו הניידים החכמים אל חיינו. זה לכשעצמו רווח נפלא.
הרציונל – איך זה עובד
תהליכי שינוי זה משהו שאני מלמדת גם בתהליכים אישיים וגם בסדנאות שלי.
מלמדת שכל שינוי חיצוני מתחיל משינוי פנימי, ובכל שינוי פנימי יש 3 שלבים : מודעות, בחירה, אחריות.
הרבה פעמים בתהליכים כשאנשים ראו משהו ( שלב המודעות) הם מייד שואלים : אבל איך לממש את זה ? ואני עוצרת את השאלה, לא מתפתה לענות עליה ולוקחת אותם לשלב שהוא קריטי – הבחירה. ברגע שבחרתם, החלטתם בלב שלם – האחריות, האיך, יקרה כמעט מעצמו.
עם היד על הלב
עם יד על הלב, כשאני עצמי התמודדתי עם הגמילה וחוויתי את התהליך בעצמי, פעלתי באופן הכי אינטואיטיבי. בכלל לא הייתי ערה או מודעת לכך שאני יכולה להיעזר במודל שפיתחתי ושרבים מלקוחותיי כבר יישמו.
וגם לאחר מעשה, כשרציתי לנתח איך זה עבד, באמת תהיתי האם המודל שפיתחתי שקשור לתהליכי שינוי התקיים גם כאן, במצב שמערב תהליכי גמילה מהתמכרויות, שהם מצבי קיצון של שינוי, שכרוכים גם בהשפעות פיזיולוגיות.
המודל עבד ביג טיים
אז התבוננתי, וניתחתי והופתעתי ושמחתי. כי כן, זה עבד בדיוק על פי המודל.
מודעות הייתה – גם לבעיה כמובן, אבל המודעות המשמעותית הייתה שההתמכרות יושבת על התמכרות אחרת, ושקודם כל יש להתמודד עם ההתמכרות הלילית לאייפון ושם משם יבוא הפיתרון.
ולאחר מכן הגיע השלב המשמעותי של בחירה. כן, בחרתי לעשות את זה. החלטתי להיגמל, להשתחרר. לא היה לי מושג איך אני אעשה את זה ואם זה יצליח. אבל הייתי נחושה בהחלטה שלי. הבחירה שלי הייתה חד משמעית ובלתי ניתנת לערעור.
אז כשחלק מכן כותבות לי : אני מרגישה בשלה – זה בדיוק זה. ידיעה פנימית חזקה. בחירה בדרך. והיופי הוא שמשלב זה – האיך, הביצוע, הוא כבר קלי קלות. וזה מפתיע. כי אנחנו יודעים שזה לא סתם שינוי, אלא גמילה מהתמכרות, אז מצפות לקושי, להתמודדות, לסבל. כל זה לא היה פה.
מה אני ממליצה לך
ממש כמו בסלוגן של נייקי. Just do it.
והזמן לעשות זאת הוא עכשו. כמו תמיד. אבל הפעם אפילו יותר מתמיד. כי אוטוטו פסח וזה הכי יציאה מעבדות לחירות, והכי חיבור לצמיחה אישית ולפריחה אביבית.
מה שעוצר אותנו זה הפחדים שקשורים באיך. איך נצלח את הקושי, איך נצליח לחיות בלי. אז העצה שלי – לא לעסוק באיך. לבסס חזק את המודעות ואת הבחירה בעזרת שאלות להתבוננות.
ענו לעצמכןם רצוי בכתב על השאלות הבאות.
למה אני מכורה? למה אני מכור ?
במה זה מגביל אותי ? מה המחירים שאני משלמת על ההתמכרות הזו ?
מה יתאפשר בחיי אם אבחר להיגמל מההתמכרות הזו ? (אין לכם באמת מושג – צפו להפתעות ולהתרוממות נפש).
במה אני בוחרת ? מה ההחלטה הנחושה שלי ?
מי או מה יתמכו בי?
מה יהיה הצעד הראשון ?
בהצלחה !
את הפוסטים שלי אני שולחת גם בווטסאפ, רוצים לקבל עדכון לווטסאפ שלכם על הפוסט הבא? שלחו לי הודעה ואשלח בשמחה