תדר השמחה
הכי משמח אותי לחבר אנשים לתדר השמחה. הכי שמח והכי מרגש. ההקשר שאני בוחרת לחיות את חיי מתוכו הוא הקשר של יצירת הבדל. זה
אני מאמינה בלחיות את החיים מתוך שמחה, תשוקה והנאה.
זו לא רק תיאוריה. שמחה וצמיחה הם הערכים שמובילים אותי בפועל וככה אני חיה את החיים שלי.
חוגגת. אוהבת את החיים שאני חיה וחיה את החיים שאני אוהבת.
מבחינתי לחגוג את החיים זה להנות מהיום ליום, משמחת הדברים הפשוטים ומהרגעים הקטנים.
ולהוקיר תודה על זרזיפי האושר.
ובדיוק על זה אני כותבת.
כאן בבלוג, בסטורי שלי באינסטגרם שאני מעלה מידי יום ביומו, וגם בסיכום השבועי שאני כותבת בימי שישי בפייסבוק האישי שלי.
וגם בקבוצה של חוגגות את החיים עם אורית פרי.
בואו הצטרפו אליי ונחגוג את החיים.
הכי משמח אותי לחבר אנשים לתדר השמחה. הכי שמח והכי מרגש. ההקשר שאני בוחרת לחיות את חיי מתוכו הוא הקשר של יצירת הבדל. זה
זה היה שבוע שטרף את כל הקלפים. ואני באמת מבורכת. הבית שלי נשאר שלם, ואפילו בשכונה שלי לא פרצה שריפה. אבל חוויתי את חוויית
איה נכדתי בת ה4 וחצי (בתמונה היא יותר קטנה, פשוט לא התאפקתי לשים אותה איתי….) הקשיבה השבוע עם אמא שלה לנאום המרגש של הילארי
כולם עוסקים בסליחה בימים אלה. מבקשים סליחה, מתנצלים, סולחים ומוחלים. בגן של איה, גן היקב, עשו קיר מיוחד לסליחות. כל ילד לוחש לחור בקיר
שנה חדשה בפתח. ומעבר לימים המתארכים ומתקררים, והסתיו שבאוויר, הרוחות שמנשבות באמת הן רוחות של התחלה חדשה. לקראת השנה החדשה, אני קודם כל
נזכרתי היום במילות השיר המקסים שהיינו שרים בכל שנה בסתיו, בשנים המתוקות של הגן ובית הספר היסודי: הַקַּיִץ עָבַר, הַחֹם הַגָּדוֹל, שָׁנָה חֲדָשָׁה
אנשים על פרשת דרכים מגיעים אליי. מול הספרייה הגדולה בחדר האימון שלי ניצב קיר שצבעו אדום. בחרתי בצבע הזה לפי עקרונות הפאנג שוויי שלמדתי
יום לפני שהתחלתי את כיתה א', בירכה אותי סבתא שלי : "שתיכנסי לבית הספר ברגל ימין." וחזרה על זה שוב לפני שנפרדנו: "אל
העולם שלנו הוא עולם של בחירה. אנחנו צומחים מתוך הבחירות שאנו בוחרים בחיינו. צומחים מתוך ההחלטות שלנו. ההתלבטויות, ההתחבטויות והבחירה מתוכן – הם
בגלל שנאת חינם חרבה ירושלים. ונדמה, לצערנו, שאין צורך להתבונן בהיסטוריה, כי הגילויים של שנאת חינם פושים סביבנו. רבים מנסים לתקן את שנאת החינם,
"לעשות את כולם מאושרים" – זה הפוקוס שלי בימים אלה. גם בתוך חום יולי אוגוסט, אני מבורכת בימי חסד לא מעטים, ואני
רבים שואלים אותי איך הגעתי בעצם לתחום של אימון אישי, הרבה לפני שהוא נהיה טרנד. אז איך הכל התחיל ? לפני שגיליתי את האימון
השבוע ישבה אצלי אישה יקרה, מתאמנת שסיימה תהליך אימון אישי באמת מרגש. מסע אישי שלפעמים היה דומה לנסיעה ברכבת הרים, מלא טלטלות, עליות, מורדות
רבים מאיתנו מתגעגעים לתקופת החופש הגדול של הילדות והנעורים. לתחושה של "הכל אני יכול בחופש הגדול", לחופש המוחלט הזה, להעדר המחויבות למשך חודשיים
לפני כעשר שנים עשיתי שינוי בחיים שלי. שינוי שהיה משמעותי עבורי, ועבור הרווחה האישית, ה well being שלי. תמיד ידעתי שספורט זה משהו