העולם שלנו הוא עולם של בחירה. אנחנו צומחים מתוך הבחירות שאנו בוחרים בחיינו. צומחים מתוך ההחלטות שלנו.
ההתלבטויות, ההתחבטויות והבחירה מתוכן – הם השיעורים הכי משמעותיים עבורנו, ומהווים כר להתפתחות האישית שלנו.
לאנשים יש דפוסים שונים באשר לקבלת החלטות. אנשים בדרך כלל לא ערים לדפוס שיש להם, ולא מודעים לכך שדפוס קבלת ההחלטות האישי שלהם מפיק תוצאות טובות עבורם.
לפני שאנשים מתחילים בתהליך של אימון אישי, הם יוצרים התבוננות מובנית וכתיבה של מפת האימון שלהם. בין השאר, הם מתבקשים לתת את דעתם לתחומים שלהם שהם רוצים לפתח. אנשים רבים כותבים את הנושא של קבלת החלטות כתחום התפתחות.
אנשים רבים חווים את עצמם כמתייסרים בקבלת החלטות. לפעמים הייסורים הם לפני קבלת ההחלטה, ולפעמים מדובר בהתלבטויות שאחרי, ובמחשבות של : אולי לא בחרתי נכון ? ומה אם ההחלטה שלי מוטעית ? – חרטות, ספקות והתלבטויות בדיעבד.
לא פעם אנשים נוטים להתייעץ עם אנשים אחרים, שהם סומכים עליהם. אלה יכולים להיות אנשים קרובים, או אנשים הנתפסים כבקיאים בתחום ההחלטה שלגביה יש התלבטות.
במידעים של מודעות חברתית, יש אבחנה מעניינת בין חוכמה לבין תבונה.
כשאנחנו פונים להתייעץ עם אנשים אחרים, ובונים על ניסיונם, אנחנו פונים אל החוכמה, אל חוכמת ההמונים. אבל אנחנו יצורים תבוניים. התבונה הפנימית שלנו ערכה לא יסולא בפז.
היא זו שעליה מן הראוי שהסתמך ונתבסס בבחירות האישיות שלנו.
אם נקשיב לקול התבונה שלנו, אותו ידע פנימי שבא לידי ביטוי באמצעות האינטואיציה שלנו, נזכה להכוונה שמתאימה לדרך ההתפתחותית שלנו.
זו בחירה שלאו דווקא עולה בקנה אחד עם מה שאנשים מבחוץ ייעצו לנו, מתוך מצבור הניסיון שלהם שהוא החוכמה. אולם זו הבחירה שתואמת ביותר את מה שעלינו לחוות באופן אישי.
לפני שנים הקמתי עסק עם שותפה, מאמנת ומנחה אף היא – חברת מאמנים ובית ספר להכשרת מאמנים. התבלטנו האם לצרף אלינו כשותף את אחד המאמנים שעבדו איתנו. הבחירה שלי, שנבעה לחלוטין מידיעה פנימית שלי, הייתה שעלינו לצרף אותו. כך חשבה גם השותפה שלי, וזה מה שעשינו. ההחלטה הזו התבררה כהחלטה עסקית שגויה ביותר, ולאחר זמן קצר, בגלל השתלשלות אירועים שתקצר היריעה מלפרטם כאן – הפסדנו את החברה שלנו.
היה קשה לראות את העסק שהקמתי במו ידיי יורד לטמיון. אולם מתוך השבר הזה צמחתי. בניתי את עצמי מחדש מבחינה אישית, מקצועית ועסקית. והשיעור הזה היה אחד השיעורים המשמעותיים ביותר בחיי. למדתי שאני חייבת לסמוך על עצמי, ועל מה שאני מביאה, ולא לחפש לעצמי 'שחקני חיזוק' חיצוניים.
אילו הייתי מסתייעת באותו זמן בחוכמת ההמונים – מתייעצת ומסתמכת על העצות שקיבלתי ( לא עשיתי זאת…) – יש להניח שהעצות היו נגד צירוף השותף ההוא. ואז, מבחינה עסקית לא הייתי משלמת את המחיר ששילמתי.
אולם הבחירה שעשיתי, שהסתמכה על האינטואיציה שלי, אפשרה לי לזמן לחיי שיעור כל כך משמעותי, שהיה חיוני להתפתחות האישית שלי.
במרחב שלי נלקחות ממש בכל יום החלטות משמעותיות. החלטות אישיות, כגון האם להתגרש או להישאר בקשר מתוך ויתור ? מה האתגר הבא בחיי ? האם ומה ללכת ללמוד ? וגם עסקיות, מקצועיות או ניהוליות.
בקבלת החלטות אנחנו לומדים להקשיב לקול התבונה.
