נדמה שכמעט כולם נפרדים בימים אלה.
תלמידים והורים בתהליכי פרידה מהמורה, ילדי הגן נפרדים מהגננת, תלמידי כיתה ו' מבית הספר היסודי, תלמיד י"ב מבית הספר. נפרדים מחברים, מהצוות החינוכי, ממקום שהיה כבית. לפני כשלושים שנה ילד אהוב אחד שהכרתי ממש מקרוב, בכה בדמעות גדולות כשסיים ללמוד לשחות, כי הבין שעליו להיפרד מהמורה לשחייה.
גם במרחב שלי נוכחות לאחרונה פרידות.
כל תהליך של אימון אישי כרוך בפרידה, או ביותר מפרידה אחת: פרידה מדפוסי חשיבה או דפוסי התנהגות מגבילים. אלה חיוניים בדרך לצמיחה וליצירת דפוסים חדשים והרגלים חדשים. אלה הן פרידות שיש בהן שמחה. פרידות שיביאו להתפתחות ולצמיחה, ובכל זאת – גם עם פרידה כזו צריך להתמודד.
באופן יותר ספציפי, כמי שזוכה ללוות אנשים בנקודות משמעותיות בחייהם, אני מלווה גם כאלה שעוסקים בהתמודדות עם פרידה בתוך מערכת יחסים.
לפעמים האישו עצמו, קבלת ההחלטה עצמה, הבחירה, האם להיפרד או להישאר בתוך מערכת יחסים זו ליבת העניין.
אנגליה הלכה בדיוק בשאלה הזו למשאל עם – ויש מי שבאים אליי להתאמן בדיוק על זה. ובאנדרסטייטמנט ברוח אנגליה נאמר, שזו התבלטות לא קלה. על הבחירה האם להתנתק או להישאר יחד. האם לשמור על מערכת יחסים קיימת ולפעול כדי לשפר אותה, או אולי לחתוך. ורק לאחר מכן, כשהתקבלה ההחלטה בשאלת האם – אנחנו מתבוננים בשאלת האיך.
מפאת החיסיון של לקוחותיי לא ארחיב מעבר לכך. אומר את הכמעט מובן מאליו, שהרבה כאב כרוך בפרידה, וממש לא משנה מי יזם אותה.
אך יחד עם זאת, לצד הכאב, זהו השיעור המשמעותי ביותר שאנשים עוברים.
מערכות יחסים הן שמצמיחות אותנו, והשיעור שכרוך בפרידה הוא שיעור חשוב, או כמו שמעידים עליו אנשים שאימנתי בנושאים אלה: זה השיעור הכי חשוב בחייהם. בין אם הוא בעצם קבלת ההחלטה המשמעותית, ובין אם זו התמודדות עם הפרידה, ולמידת החיים אחרי הפרידה.
עצם הפרידה וההתמודדות איתה מאפשרות צמיחה אישית מהותית, ומודעות לעוצמה האישית ברמה ובמובן שלא היו קיימים קודם לכן.
פרידות נוכחות במרחב שלי, גם במובן זה שהשבוע נפרדתי משני אנשים יקרים שזכיתי ללוות בתהליך אישי מדהים שכל אחד מהם עשה. הוא נשלח על ידי הארגון שלו למספר קצוב של פגישות, היא הגיעה במטרה להיערך לשלב הבא בחייה.
כל אחד מהם מימש את המטרות שלו בצורה מופלאה, והגיעה העת להיפרד.
אני מאמינה בתהליכים קצרים וממוקדים, ומשום כך אני מאמינה בפרידות.
פרידה יוצרת את הרמה הבאה.
כדי להיפרד כראוי, יש ליצור תהליך של השלמה. כלומר ליצור את המערכת שהייתה – כשלמה.
בין אם זו השלמה שאנחנו עורכים בתוך תהליך האימון כחלק מהתבוננות במערכת היחסים שהגיעה אל קיצה, ובין אם זו התבוננות בתהליך האימוני, שזה עתה מסתיים.
המטרה שלנו היא ליצור את הדבר שהסתיים כשלם. יש דברים שהסתיימו ואינם שלמים, ויש דברים שלמים שלא הסתיימו.
המטרה שלנו, היא ליצור השלמה לגבי הדבר שהסתיים.
דברים שאינם שלמים גוזלים מאיתנו אנרגיה. המטרה שלנו אפוא היא להשלים, ליצור את הדברים שהסתיימו כשלמים, כדי למנוע מאיתנו "דליפה אנרגטית". מחשבות כגון: חבל ש…, כעסים, אם רק הייתי אומרת / אילו רק הייתי עושה כך או אחרת…
השלמה מתבצעת תוך התבוננות בשאלות, כגון: מה עבד, מה לא עבד, על מה אני מוכנה לסלוח ( לו וגם לעצמי) , ועל מה אני מוקירה – את הצד השני וחשוב לא פחות, על מה אני מוקירה את עצמי.
לכל המתמודדים בימים אלה עם פרידה, מכל סוג – אלה השאלות שכדאי לשאול את עצמכם. מומלץ לענות על השאלות בכתב.
השלמה יכולה להתבצע בכמה שלבים, או בכמה רמות. אם תרגישו, לאחר זמן מה, שלמרות תהליך ההתבוננות והכתיבה משהו "לא נקי" שם עדיין סביב הפרידה, שמשהו עוד גוזל מהאנרגיה שלכם, יש מקום לשאול שוב את השאלות, כדי להגיע לרמה הבאה. צפו להתפתחות, ולצמיחה אישית מפתיעה.
