רבים מאיתנו מתגעגעים לתקופת החופש הגדול של הילדות והנעורים. לתחושה של "הכל אני יכול בחופש הגדול", לחופש המוחלט הזה, להעדר המחויבות למשך חודשיים תמימים של אושר.
רבים מאיתנו סופרים בחום יולי אוגוסט את הימים עד החופשה, חופשת הקיץ, שגם אם אינה נמשכת חודשיים, היא משאת נפש, ומושא חלומות ופרי תכנונים קפדניים למימוש הפנטזיות האישיות .
יעדים אקזוטיים, חופשת בטן – גב, חופשה אורבנית, או טיול של אויר צח בפסגות הרים רחוקים – הכל הולך, ובלבד שתהיה חופשה שיש בה מילוי מצברים, שתהווה ניגוד מוחלט לשגרת היום יום.
עבורי, החלום ( שאני חיה אותו במידה רבה) הוא לחיות בחופש כל השנה. ליצור את החופש בתוך השגרה, חופש ושמחת חיים בתוך היום יום, ולא לחיות רק בציפייה מחופשה לחופשה. כל מי שמכיר אותי יודע, שאני אוהבת חופשות, וגם מפרגנת אותן לעצמי. אלא שבעיניי החופש המשמעותי ביותר הוא החופש לחיות ביום יום חיים מלאי הנאה, שמחת חיים ותשוקה. זה עבורי החופש האולטימטיבי. אני מוקירת תודה מידי יום ביומו על שגרת החיים הברוכה שלי, ועל המקומות בחיי שיצרתי לעצמי חופש אמיתי.
בתהליכי אימון אישי ובסדנאות שאני מנחה אני מקנה את הבסיס לחופש כזה.
בסיום תהליך האימון, ולקראת השיחה האחרונה, של השלמת תהליך האימון, המתאמנים שלי מתבקשים להתבונן בכמה שאלות, ביניהן שאלות הנוגעות לרמת החופש שהם חווים בחייהם.
השאלה שאני שואלת, היא : איפה את חווה יותר חופש בחייך (כתוצאה מתהליך האימון ) וכיצד הדבר בא לידי ביטוי במציאות בתחומי חייך?
את השורות הבאות, המנוסחות בצורה מופלאה ואמיתית, כתבה לי אישה יקרה מאוד, שבעוד מספר ימים תסיים את תהליך האימון שלה. היא עברה דרך מדהימה, והסכימה בשמחה שאשתף את מה שכתבה, על חופש ושמחת חיים :
"התהליך עבורי היה הצעד הראשון לחופש. חופש היה עבורי תמיד תחושה של שחרור. של ניקוי ראש. של ריסטרט לחשיבה, לרגשות, לשגרה.
חופש היה גם תחושה של שלווה בתוך כל היום יום השוחק לעיתים ובעיקר, להיות לבד. קצת עם עצמי. לתת לעצמי להשתחרר, להרפות את הגוף ואת הנפש (שקשורים זה בזו) ולתת לעצמי לבוא לידי ביטוי.
המפגשים באימון, כל פעם מחדש, הקנו לי חופש. נתנו לי להביא לידי ביטוי כל פעם מחדש את החופש ולהגדיר לעצמי מהו חופש עבורי ובאיזה גבולות אני רוצה להרגיש אותו.
אם בעבר לא יכולתי להיות עם עצמי רגע אחד לבד, וחיפשתי כל הזמן גורמים חיצוניים שיקנו את החופש, אם בעבר לא הצלחתי באמת לנקות את הראש, או לתת לעצמי את הפריבלגיה לשקט פנימי, להעניק לעצמי פעם אחת החופש, האימונים אפשרו לי את זה. הייתי לוקחת שעה בשבוע (לפעמים בשבועיים) בהם הייתי מנקה את הראש, "מפנקת את עצמי", לומדת על עצמי ועוצרת לרגע את השגרה והיום יום לחשיבה שהיא רק עבורי.
היום אני חווה חופש במובנים רבים- בלבד שלי, מרגישה שאני בחופש מהכל, בכל דבר קטן שיש בו- לבד. בבית שלי, בנסיעה ברכב כשאני שומעת את המוזיקה האהובה עליי, כל פעם בונה לעצמי פלייליסט חדש, מרגישה חופש בשחרור שלי את העבר, בלחיות את ההווה, את הכאן ועכשיו ולנסות למצות אותו מצד אחד וגם ללמוד ממנו.
מרגישה חופש וחווה אותו בשחרור מכל הביקורת שתמיד הייתה לי על עצמי, על מי שאני, על איך שאני מתנהלת, וחווה את החופש גם בכך שלא נותנת לאחרים להעביר עליי ביקורת שגורמת לי ללחצים.
משתדלת לחיות את חיי מבלי להיכנס לאותם משקעים ולחצים שהיו לי בעבר, או מבלי לתת לגורמים חיצוניים להשפיע על מה שאני מרגישה כלפי עצמי.
אני עושה רק מה שאני אוהבת לעשות. נמצאת במקומות שבא לי להיות בהם, ואם לא בא לי- אז אני פשוט אומרת את האמת שלא בא לי. ובשורה התחתונה- כנה עם עצמי ומחוברת לאינסטינקטים הפנימיים שלי ולתחושות הבטן. אם לא מרגיש לי טוב- לא עושה, לא נמצאת איפה שלא מתאים לי. לא הולכת למקום שלא בא לי להיות בו. ואם כן בא לי להיות בו אז משתדלת לעשות זאת בחיוך וליהנות מכך.
כל כך הרבה מכשולים, כבלים, מחסומים וחומות היו מנת חלקי לפני שהתחלתי את האימון. והיום מרגישה שירדה לי אבן ענקית מהלב והנשמה. נמצאת במקום הרבה יותר טוב עם עצמי. כשיש עוד לאן לשאוף, לפעמים הם חוזרים המכשולים בכל מיני דרכים שונות אבל אני כבר יודעת איך מרגיש החופש הזה, שאני רוצה לחוות, ויודעת איך לחזור אליו, לוקחת את סט הכלים ועושה בו שימוש כל פעם בווריאציה אחרת. "
אין לי ספק שהמילים הללו מעידות על הדרך המרגשת שהאישה הזו עשתה, בזכות אישיותה המהממת, ועוצמתה, ואני מאמינה שהן מעידות ומאירות גם על מהותו של תהליך האימון, כמקור לחופש אמיתי ולשמחת חיים.
מאחלת לכל אחד ואחת מכם חופשה נפלאה, ובעיקר – חופש אמיתי, מלא שמחה והנאה, בתוך שיגרה ברוכה של חיי היום יום.
