החיים הם חגיגה – בתנאי שאבחר לחיות אותם מתוך חגיגה.
לבחור את החגיגה
אפשר להתנהל בחיים, אפשר לנהל את החיים, מה שאני מזמינה אותך, זה לבחור באפשרות של לחגוג את החיים. זו הבחירה שלי למשל : אני חיה את החיים מתוך בחירה לחגוג אותם, ומנהלת אותם כך שהם יהיו חגיגה. בעיניי משמעות החיים זה לעשות חיים. וכל מי שמכיר אותי יודע שזה המוטו שלי בחיים. זה ההקשר הרחב שמתוכו אני חיה.
לחגוג את החיים זה לנהל אותם מתוך שמחה.
לכאורה, שמחה זה משהו שהוא לא ממש חלק מהעולם שלנו כאנשים מבוגרים. זה לא קשור לחובות שלנו,
של משפחה, ילדים, עבודה.
למה חשוב להתחבר לשמחה ?
השמחה מביאה מרפא. זה ידוע מקדמת דנא – גם ביהדות וגם בתרבויות אחרות, וזה גם הוכח מחקרית: כשאנחנו שמחים, מופרשים במוחנו אנדורפינים, שמשפיעים על מצב הבריאות הכולל שלנו, ומקלים עלינו
בהתמודדות עם מצבי כאב. מסיבה זו מיהרה הרפואה הקונבנציונלית, השמרנית על פי רוב, ובתי החולים כולם,
לאמץ לתוכם את הליצנים הרפואיים.
גוף רחב מאוד של מחקרים מתחום הפסיכולוגיה החיובית וחקר האושר הולך ומתפתח מאז שנות ה80 של המאה שעברה. מחקרים אלה מוכיחים, כי כאשר אנשים מחוברים לשמחה, הם אפקטיביים יותר, והביצועים שלהם משתפרים. כי השמחה היא לא רק המפתח לתחושה טובה, אלא גם החיבור לחיוניות וליצירתיות.
לחיות באנרגיות גבוהות
כשאנחנו בוחרים לחיות מתוך שמחה, אנחנו חיים באנרגיות יותר גבוהות, וחשים בעלי עוצמה.
אנשים שמחים, המקרינים עוצמה וחיים באנרגיות גבוהות, הם גם אנשים ממגנטים, סוחפים, ומשפיעים, שאחרים נמשכים אליהם ורוצים בחברתם, ומהצד השני – אף אחד לא מחפש את חברתם של אנשים כבויים וחסרי חיות. ההיגיון העומד בבסיס הבחירה הזו נעוץ בעובדה, שכשאנשים נמצאים יחד נוצרת השוואת תדרים. האינטרס הפנימי שלי, שפועל באופן בלתי מודע, מכוון אותי למי שהאנרגיות שלו גבוהות, כך שאוכל להשוות איתו תדר ולחוות גם את התחושות הטובות הנלוות לשמחה ולאנרגיות גבוהות. כמו שאמרה האישה במסעדה ב"כשהארי פגש את סאלי" – גם אני רוצה מהדבר הזה שהיא אכלה…
והכי חשוב – דיוק והבנה עמוקה
החיבור לשמחה הוא חיבור לתדר האמיתי שלנו, למהות הפנימית הבסיסית שלנו, שממנה אולי התרחקנו עם השנים. וזו החשיבות אולי המשמעותית ביותר של החיבור לשמחה. כשאנחנו בוחרים לחיות מתוך תדר של שמחה, אנחנו ערים מתי אנחנו אכן בתדר הזה, ערים לתחושה שלנו. כשאנחנו חיים בהרגשה טובה, בתחושה של זרימה – אנחנו חיים במתאם לתסריט שבנו לממש כאן עלי אדמות. כשההרגשה הטובה נעלמת, אני מפספסת משהו. זה הזמן לעצירה, להתבוננות, לדיוק. החיבור הזה לתדר השמחה עשוי אם כך לשמש אותנו בכל רגע ורגע נתון, ומתוכו נוכל לדייק את התסריט שלנו, ולהבין לעומק את תפקידנו ואת תכלית חיינו. זה החיבור שלנו לאינטואיציה ולידיעה הפנימית, והנתיב שלנו להתנהלות נכונה, תוך יצירת מציאות חיים מיטבית עבור עצמנו.
לנהל את השמחה בחיים
לחגוג את החיים זה לבחור לחיות מתוך שמחה ותשוקה, לקחת אחריות ולנהל את השמחה שבחיינו. ככה שלא נשאיר אותה ליד המקרה: קמתי במצב רוח טוב היום, או היום קמתי על רגל שמאל. אין פירושו של דבר שלא יהיו מצבים שבהם נחווה עצב או כעס.
אבל גם את המצבים הללו ננהל. נתבונן בהם. נחקור מהו הדבר שאינו מאפשר לי להיות בתדר השמחה? כך, כאמור, נלמד לדייק את התסריט שלנו ודרכו נגיע מימוש תכלית החיים.
גם כשלא הכול ורוד…
כשאנחנו מנהלים את השמחה בחיינו, ומתבוננים בה ( או בהעדרה) באמצעות המפתחות של מודעות, בחירה ואחריות, כבר לא קורה שנשקע אל תוך מרה שחורה. גם כשלא הכול ורוד, משך הזמן של מצבים רגשיים שליליים או של נפילות האנרגטיות מתקצר, ואני לומדת להתמקד ברגעי השמחה הקיימים גם בתוך תקופות מאתגרות, ולהכניס עוד ועוד שמחה לחיינו באופן מודע. באמצעות המודעות, הבחירה והאחריות, נוכל ליצור עוד ועוד שמחה בחיינו, גם בתקופות מאתגרות של התמודדות.
אריאנה מלמד כותבת : "האושר הוא שמיכת טלאים. כל טלאי הוא רגע שאפשר לשכוח או לנצור, והתבונה טמונה רק ביכולת לחבר את הטלאים זה לזה, ולהתעטף בשמיכה כשקשה וקר".
לחגוג הישגים ונצחונות
לא פעם אנחנו מגיעים להישג מסוים, ומייד ממשיכים הלאה לכבוש את היעד הבא, המטרה הבאה, האתגר הבא.
חלק מלחגוג את החיים הוא להקדיש תשומת לב ולחגוג את ההישגים שלנו, לא לקחת אותם כמובנים מאליהם. לזכור כמה שאפנו להגיע אליהם. כשהגשמנו מטרה שלנו, או מימשנו אתגר שהצבנו לעצמנו, כשצלחנו תקופה מאתגרת, בתחום האישי או המקצועי, נלמד לא נעבור מייד לסדר היום, או לאתגר הבא, אלא נחגוג את ההישגים שלנו, נחגגו את ההצלחות שלנו. נחגוג את ההתפתחות והצמיחה האישית שיצרנו כדי לצלוח את האתגר, כדי להגיע לפסגת ההר. שוב, מתוך אותה הבנה, שכשמתמקדים בטוב – הטוב גדל ומתעצם. דווקא כשנעצור לרגע, נתבונן, נוקיר תודה ונחגוג – אנחנו מגבירים את עוצמתנו לקראת האתגרים הבאים שעוד נכונו לנו.