נזכרתי היום במילות השיר המקסים שהיינו שרים בכל שנה בסתיו, בשנים המתוקות של הגן ובית הספר היסודי:

הַקַּיִץ עָבַר, הַחֹם הַגָּדוֹל,
שָׁנָה חֲדָשָׁה בָּאָה לַכֹּל.
רוּחוֹת מְנַשְּׁבוֹת, נוֹדְדוֹת צִפֳּרִים,
הוֹלְכִים וּבָאִים הַיָּמִים הַקָּרִים.

לקראת השנה החדשה, יש תחושה של התחלה חדשה באוויר, ורבים מאיתנו מוצאים עצמם מתכננים או חושבים על יצירת שינוי בחייהם.

כל שינוי חיצוני, במציאות, כרוך ביצירת שינוי פנימי, תודעתי. ולכן כל תהליך של שינוי כרוך בהתפתחות אישית.

ממש כמו ברעיון של "תשליך", כדי ליצור שינוי, אנחנו חייבים להתחיל מהסרה או מהשלה של כל מה שמיותר בחיינו. מדפוסים והרגלים שאינם משרתים אותנו, ומאמונות וצורות חשיבה שמגבילות אותנו.

סיפור זן ידוע, מספר על פרופסור שבא ללמוד ממאסטר זן ידוע. הוא בא וביקש ממנו ללמד אותו את תורת הזן. המאסטר, ללא אומר ודברים, התחיל למזוג תה מתוך קנקן, לתוך ספל התה של אורחו. הספל עלה על גדותיו, והמאסטר המשיך למזוג. הפרופסור הביט בתה הניגר מן הספל, עד שלא יכל לשתוק יותר ואמר: ´אבל אדוני המאסטר, הכוס מלאה, לא יכנס כאן יותר תה…'

'אתה הוא כמו הספל הזה´ השיב המאסטר, לא אוכל להוסיף לך משהו חדש עד שלא תרוקן את הישן…´

אנשים מגיעים אליי בגלל אותו שינוי שהם רוצים ליצור בחיים שלהם. בהתבוננות משותפת, אנחנו מגלים מהו השינוי הפנימי הנדרש.

לא מזמן הגיעה אליי לתהליך אימון אישי, מישהי שעמדה לקבל החלטה מאוד משמעותית בחייה. באחת הפגישות היא סיפרה לי, שכילדה הייתה נוסעת בכל סופשבוע עם משפחתה לפארק מים. היא הייתה עולה למגלשת המים הכי גבוהה בפארק, וכשהגיעה למעלה, הייתה נתקפת פחד, ונותנת לילדים אחרים לעבור ולגלוש לפניה. כך הייתה עומדת בראש המגלשה, מהססת, נותנת לכל הילדים לעקוף אותה, עד שהגיעה השעה שבה קראו לה ההורים, כי הגיעה העת לנסוע הביתה, והיא ירדה ב….מדרגות ולא במגלשה. מהדרך, במכונית, היא עוד המשיכה להתבונן, בתחושת החמצה, במגלשה הגבוהה, שממנה פחדה לגלוש. בשבוע שלאחר מכן, חזר על עצמו אותו סצנריו בדיוק.

התמונה הזו, של מישהי שרוצה משהו, אבל פוחדת, ובעקבות זה מפספסת את החוויה ליוותה אותה בעצם כל החיים. רק כשהחליטה לוותר על הפחד, לוותר על הדפוס הזה, היא יצרה תמונה חדשה – לקחה את ההחלטה האמיצה שלה, והיום היא חוגגת את החיים. ממש.

כשאני עובדת עם מתאמנים שלי על יצירת השנה החדשה, אני שואלת אותם קודם כל מה ה"תשליך" שלהם – על מה הם יכולים לוותר. לפעמים זה פחד, לפעמים דאגות. לפעמים רגשות שליליים כמו קנאה או כעס. לעתים אלה דפוסי חשיבה או התנהגות, או אפילו הרגלים מסוימים. הבחירה היא לוותר בדיוק על הגורמים שעוצרים אותנו מלממש את עצמנו. שעצם הוויתור עליהם יעלה את האנרגיות שלנו. 

אין בתהליך הזה, בתשליך הזה כעס, שיפוטיות או האשמה עצמית.  לעתים מדובר במשהו שבהחלט שירת אותנו בעבר, אבל לא משרת אותנו יותר. לא מתאים לחיים שלנו היום. ולכן נשליך אותו מעלינו בהוקרה ובתודה.

נרוקן את ספל התה שלנו, ונכין אותו לקליטת החדש, ליצירת השינוי, לקבלת השנה החדשה.

הַבִּיטוּ וּרְאוּ, קָטֹנְתִּי אֶתְמוֹל,
הַקַּיִץ עָבַר – וַאֲנִי כְּבָר גָּדוֹל.
שָׁנָה חֲדָשָׁה הִתְחִילָה הַיּוֹם.
הֲיִי נָא טוֹבָה וּבוֹאֵךְ לְשָׁלוֹם!

הנה צמחתי, התפתחתי. התחלה חדשה – שנה חדשה. היי נא טובה ובואך לשלום. אמן !