• Facebook
  • LinkedIn
  • Pinterest
  • Instagram
יצירת קשר
אודות

נעים להכיר :) אני אורית פרי. הייעוד שלי הוא לחולל טרנספורמציה בחיי אנשים, מתוך ההקשר הזה,
אני מפתחת תוכניות, יוצרת סדנאות, מנחה, מאמנת וגם מנהלת את מערכות היחסים האישיות שלי.
אני ערה לזכות הגדולה שלי - לגעת באנשים ובחייהם, ולתמוך בהם בדרכם לממש את עצמם ולהביא לידי ביטוי את מלוא הפוטנציאל שלהם

אורית פרי
  • | אורית פרי |
    • הייחודיות שלי
    • אני מאמינה
    • לחגוג את החיים
    • הנחייה ואימון
    • המלצות
    • בלוג
  • | פיתוח אישי |
    • תהליכי שינוי – האתגר
    • תהליכי שינוי – הפיתרון
    • מי מפחד משינויים
    • אימון אישי
      • גלגל הצלה – אימון ממוקד וקצר טווח
      • אימון תודעתי הווייתי
      • פסיכולוגיה חיובית
    • מימוש עצמי
      • מימוש הייעוד
    • העצמה אישית
      • לנהל ולא להתנהל
      • ניהול אנרגיות
  • | אימון לעסקים |
    • פיתוח וליווי אישי לבעלי עסקים
  • | פיתוח מנהלים |
  • | העצמת נשים |
  • | סדנאות והרצאות |
    • המלצות
  • | אורית פרי |
    • הייחודיות שלי
    • אני מאמינה
    • לחגוג את החיים
    • הנחייה ואימון
    • המלצות
    • בלוג
  • | פיתוח אישי |
    • תהליכי שינוי – האתגר
    • תהליכי שינוי – הפיתרון
    • מי מפחד משינויים
    • אימון אישי
      • גלגל הצלה – אימון ממוקד וקצר טווח
      • אימון תודעתי הווייתי
      • פסיכולוגיה חיובית
    • מימוש עצמי
      • מימוש הייעוד
    • העצמה אישית
      • לנהל ולא להתנהל
      • ניהול אנרגיות
  • | אימון לעסקים |
    • פיתוח וליווי אישי לבעלי עסקים
  • | פיתוח מנהלים |
  • | העצמת נשים |
  • | סדנאות והרצאות |
    • המלצות
אורית פרי
  • | אורית פרי |
    • הייחודיות שלי
    • אני מאמינה
    • לחגוג את החיים
    • הנחייה ואימון
    • המלצות
    • בלוג
  • | פיתוח אישי |
    • תהליכי שינוי – האתגר
    • תהליכי שינוי – הפיתרון
    • מי מפחד משינויים
    • אימון אישי
      • גלגל הצלה – אימון ממוקד וקצר טווח
      • אימון תודעתי הווייתי
      • פסיכולוגיה חיובית
    • מימוש עצמי
      • מימוש הייעוד
    • העצמה אישית
      • לנהל ולא להתנהל
      • ניהול אנרגיות
  • | אימון לעסקים |
    • פיתוח וליווי אישי לבעלי עסקים
  • | פיתוח מנהלים |
  • | העצמת נשים |
  • | סדנאות והרצאות |
    • המלצות
  • | אורית פרי |
    • הייחודיות שלי
    • אני מאמינה
    • לחגוג את החיים
    • הנחייה ואימון
    • המלצות
    • בלוג
  • | פיתוח אישי |
    • תהליכי שינוי – האתגר
    • תהליכי שינוי – הפיתרון
    • מי מפחד משינויים
    • אימון אישי
      • גלגל הצלה – אימון ממוקד וקצר טווח
      • אימון תודעתי הווייתי
      • פסיכולוגיה חיובית
    • מימוש עצמי
      • מימוש הייעוד
    • העצמה אישית
      • לנהל ולא להתנהל
      • ניהול אנרגיות
  • | אימון לעסקים |
    • פיתוח וליווי אישי לבעלי עסקים
  • | פיתוח מנהלים |
  • | העצמת נשים |
  • | סדנאות והרצאות |
    • המלצות
הבית של אבא, הבית של אמא – על המשמעות של בית, זכרונות, שורשים
6 תגובות

 

 

הבית של אבא. הבית של אמא. בתי הכנסת הגדולים היפהפיים עומדים בשממונם. בברשוב, בטירגמורש, בקלוז'. והשיממון הזה מספר יותר מאלף עדים על חורבנה ואובדנה של יהדות טרנסילבינה המפוארת.

ואנחנו הולכים בשבילי הזיכרון. בנתיבי הסיפורים המשפחתיים. התורה שבכתב, בספר שכתב מנחם דודי, והתורה שבעל פה. הסיפורים שהיכרנו ושלא היכרנו.

פריטי המידע שתורמות לנו באהבה ובהתרגשות בנות דודות שניות משני הצדדים – מריקה משיקגו מסייעת לנו לארוג את הזיכרון שקשור במשפחת ברוך, המשפחה של אבא, בסיגשורה היפה, ולאה פותחת לנו צוהר וקשרים לכפר הולדתה של אמא, אגרש, המקום ממנו באו הוולדנרים.

אני עדיין מוצפת מכדי לכתוב ולתאר באופן מסודר ובהיר ורהוט.

ורק בעקבות תשעה באב, ההקשרים של זיכרון ושל בית, ושל חורבן בית, מעוררים בי שוב את טלטלת הרגשות שחוויתי בימים האחרונים, עם הללי ואמא ( ודונה המטפלת) בטרנסילבניה שברומניה, בטיול השורשים שלנו, שהיה חיבור לשורשים משפחתיים, לשורשים יהודיים, לעבר, להווה ולעתיד.

אז בחרתי לכתוב כמה מחשבות. אסוציאציות. ואולי עוד איטיב לתאר בהמשך.

בית

מהו בית ? בית הוא מה שמכיל בחמימות ובאהבה את הזכרונות שלנו. זו ההגדרה שעולה לי עכשו. אנחנו מחפשים את הבית של אבא ושל משפחתו בשגשוואר. הלא היא סיגשוארה, עיר ימי ביניימית, פנינה יפהפייה. מחפשים שורשים.

בית הכנסת של שגשוואר ( זה שמה ההונגרי של סיגשוארה וכך קראו לה גם בביתנו ) שופץ ושוחזר. אבל פרוכת ארון הקודש נשארה כשהייתה, מאז   1903, השנה בה נבנה בית הכנסת. ואני מתבוננת בה בחרדת קודש ואוחזת אותה בזהירות בידי, ויודעת שממש כך אחזו בה אבא שלי ואחיו ואחותו והוריו, שכולם התפללו כאן בבית הכנסת הזה עד לפני כשבעים שנה.

מחפשים את הבית. ברחוב שמריקה אמרה לנו. מוצאים את הבתים שמסומנים כעתיקים. העיר הכולה – הוכרזה כאתר מורשת עולמי על ידי אונסק"ו.

ואנחנו נכנסים מאחורי הפסאדה המקסימה ששופצה ומוצאים את פתחי הבתים הקטנים. טבעת ברזל בתיקרה המקומרת בכניסה. אולי אליה קשרו את הסוס שלהם, גשפר, שאבא היה רוכב עליו כנער צעיר.

והצוענייה שגרה שם היום ומזרה בנו מבטים חשדניים וזועמים כשאני שואלת אולי נשאר שם עוד מישהו מהזקנים. "לא, כולם מתו" היא מסננת.

והללי ואני מטפסים במדרגות התלולות במעבר המקורה ויורדים במדרגות אחרות, נוחות, מתחת לבית של דרקולה ומתחת למגדל השעון, אל עבר העיר, אל עבר הנהר. ואני חשה שאני הולכת בצעדיו של אבא. בעקבותיו.

לעזוב בית

הרבה חשבתי על סבא שלי, משה נתן ולדנר, שהיה ציוני ועזב בשנת 1935 את ביתו, מולדתו, משפחתו, העסק שלו, ולקח את אשתו ושני ילדיו הקטנים – מנחם בן השבע, ואמא שלי, יהודית, בת השלוש, ונסע איתם בדרך הארוכה לארץ ישראל.

ופתאום בקלוז' מיכאל הנהג שלנו אומר: הנה תחנת הרכבת של קלוז'. ואני שואלת אותו: זו תחנת הרכבת המרכזית? מכאן אפשר לנסוע לבוקרשט ? לקונסטנצה ?

כן, הוא עונה לי, ואז אני יודעת שזה מקום ההתרחשות של הסיפור הבא, מתוך הספר של מנחם ולדנר דוד שלי, אחי אמי, שנפטר השנה:

"כאשר נודע בעיירה על עזיבתו של אדון ולדנר, התקשו הבריות ובמיוחד הגויים להאמין לידיעה ובאו לאבא לברר את נכונותה. או אז פשטה השמועה ש"אדון מוריץ" (שמו הלועזי) השתגע. התחנה הראשונה היתה קלוז' ולתחנת הרכבת הגיעו כדי להיפרד כמה מידידיו ובראשם הרב גלזנר, שבהתרגשות רבה, כשדמעות בעיניו, הניח ידיו על ראשינו וברך אותנו לשלום וכולנו בכינו."

אז איך עוזבים בית ? מה מניע ונותן את הכוחות? מה לוקחים חוץ מהזכרונות ? סבא שלי משה נתן הלך בעקבות החלום שלו.

להיות מגורשים מהבית

כשאין בחירה, ואין ברירה, וביום אחד מגרשים אותך. ואתה מגיע לאושוויץ ולא חוזר משם. או שאתה חוזר הביתה ולא מוצא אף אחד מכל המשפחה הגדולה שלך. ואז הבית הוא כבר לא בית. ואז את נודדת למקום אחר, ומוצאת כוחות לבנות בית חדש ומשפחה חדשה.

ובתוך המארג המשפחתי שלנו הסיפורים הללו ארוגים זה בזה.

ישראל ולדנר, ושוני נפתלי דוד שלנו, ויהודית, אמא של יוסי כהנא, ודר' מנדל אבא של מריקה שהיה מקורבנות הקומוניזם, ומעגל כאב אחד פוגש מעגל כאב נוסף.

וכל מה שידענו, כל הסיפורים שסופרו מתבהרים באור חדש. ואנחנו מבינים את משמעות החורבן ואת משמעות התקומה.

'אין לך כאב שאי אפשר לשאתו אם אפשר לספר עליו סיפור ולהפוך אותו לזיכרון', כדברי איזק דניסן הסופרת הדנית הנפלאה, וכמעט שאין לך סיפור שראשיתו אינה קשורה בזיכרון מכאיב של פצע כדברי עמוס עוז, סיפור מן הסוג שמספרו חוזר וחווה אותו וקוראיו חוזרים ומספרים אותו לאורך הדורות – מתוך הפוסט הנפלא של רחל אליאור על הזיכרון.

לבנות בית

נגע לליבי ההקשר של טל פרידמן בפוסט שלה קשר בין מגילת איכה ובין בניית בית בישראל:

"איכה ישבה בדד…על אלה אני בוכיה עיני עיני ירדה מים…מה אעידך מה אדמה לך הבת ירושלים מה אשוה לך ואנחמך…"
מגילת איכה. בירושלים. צער השכינה. גלות.
אי אפשר שלא להצטער ולהיזכר ולכאוב על צער הגלות של דורנו. על רווקי ורווקות הדור. על צער הישיבה בבדידות. על עוד בתים בעם ישראל שמתמהמהים, שעדיין לא נבנו…"

טל כותבת בפוסט שלה שהיום תשעה באב, הכי מתאים לשידוכים, לבניית בתים חדשים.

ונזכרתי בפסוק האומר ש"כל המשמח חתן וכלה כאילו בנה חורבה מחורבות ירושלים", ונזכרתי בהודייה בבית החדש שנבנה השנה במשפחתנו, כששיר ומולי נישאו והקימו את ביתם.

אז מה המשמעות של להקים בית ?

מזמינה אתכןם להתבונן ולראות :

איזה בית אני עצמי רוצה לבנות ?

באיזה בית אני רוצה שהילדים שלי יצמחו ?

מה החיבורים בין הבית שלי לבית שבו גדלתי ?

מזמינה אתכןם לחקור את הבתים שבו גדלו הוריכם. את הזכרונות, את השורשים.

מזמינה אתכןם להתבונן ולראות את הרווקים והרווקות סביבכם ולעזור להם לבנות את הבתים שלהם.

ובתוך כל אלה, לראות את חבריי וחברותיי בני הקהילה הלהט"בית, ולתמוך בהןם על מנת שיתאפשר גם להןם לבנות בתים ולהקים משפחות.

כשלעצמי, אני גם חולמת שהלוואי שהבית שלנו כאן בישראל יהיה דומה לחלום שהניע את סבא שלי לעזוב את ביתו באגרש טרנסילבניה ולבנות את ביתו בארץ ישראל.

שיר לסיום 

לסיום בחרתי להביא שיר של יהודה עמיחי, מתוך הספר "פתוח סגור פתוח".

 

אני נביא של מה שהיה אני קורא עבר מתוך כף

יד של האשה שאני אוהב, אני חזאי של גשמי החורף שירדו,

אני מומחה של שלג דאשתקד, אני מעלה מאוב

את הדברים שהיו מעולם, אני מתנבא על תמול שלשום,

אני אדריכל שמשרטט בית אחר שנחרב, אני

חוזה את החדר הקטן שהיו בו מעט רהיטים

על המגבת שהיתה תלויה ליבוש על הכסא האחד

ועל חלון גדול מקומר, כמונו באהבה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

שיתוף
  • LinkedIn
  • Facebook
  • הדפסה
  • אימייל
  • Pinterest
  • Twitter
  • Google
אורית פרי אימון אישי בחירה התפתחות אישית לחגוג את החיים פיתוח אישי
« הקודם
הבא »
6 תגובות
  1. מרגלית קוטב יולי 24, 2018 בשעה 12:17 pm הגב

    מרגש עד דמעות. אשרייך שזכית לדרוך במקום בו התפללו אבותייך!

    • אורית יולי 24, 2018 בשעה 1:17 pm הגב

      תודה רבה מרגלית יקרה. אכן זכות גדולה.

  2. בנימין אברהמי יולי 24, 2018 בשעה 9:54 pm הגב

    כתבה מצוינת ונוגעת. הייתי שמח לשמוע יותר על משפחת ברוך מסיגישוארה.יוסף ברוך נשא לאשה את שרה מנדלסון(אחות סבתי).נכדם שמעון ברוך,עתונאי צרפתי תיאר נסיונו לעקוב אחרי קורות משפחתו בבלוג
    http://www.gmarion.com/

    • oritperry אוגוסט 7, 2018 בשעה 5:23 am הגב

      וואו, מרגש! תודה!
      אנחנו בקשר – אחי ואני – עם סימון ברוך שהוא בנדוד שני שלנו.
      אבא שלו היה בנדוד של אבא שלי. דבר איתי בפרטי.
      Oritperry55@gmail.com אשמח.

  3. יהודית פלדמן ( לוי) אוגוסט 6, 2018 בשעה 8:24 pm הגב

    אורית
    לגמרי במקרה התגלגלתי לפייסבוק שלך ומשם לקריאת נדברים שכתבת כאן.
    קראתי בעניין רב ובהתרגשות את מה שכתבת , מה עוד שחלק גדול מהאנשים המוזכרים מוכרים לי .
    אשרייך שזכית לגעת בדרך זו בעבר המשפחתי שלך.

    • oritperry אוגוסט 7, 2018 בשעה 5:26 am הגב

      יהודית ממש תודה רבה. שמחה שקראת והתרגשת ותודה שכתבת לי.
      מעניין אותי מאוד את מי מהאנשים שכתבתי אודותם את מכירה. מוזמנת לכתוב לי גם בפרטי.
      Oritperry55@gmail.com

השארת תגובה

ביטול

ארכיון
  • אוגוסט 2020
  • מרץ 2020
  • ספטמבר 2019
  • יוני 2019
  • אפריל 2019
  • מרץ 2019
  • ינואר 2019
  • אוקטובר 2018
  • ספטמבר 2018
  • אוגוסט 2018
  • יולי 2018
  • יוני 2018
  • מאי 2018
  • אפריל 2018
  • מרץ 2018
  • פברואר 2018
  • ינואר 2018
  • דצמבר 2017
  • אוקטובר 2017
  • ספטמבר 2017
  • אוגוסט 2017
  • יולי 2017
  • יוני 2017
  • מאי 2017
  • אפריל 2017
  • מרץ 2017
  • פברואר 2017
  • ינואר 2017
  • דצמבר 2016
  • נובמבר 2016
  • אוקטובר 2016
  • ספטמבר 2016
  • אוגוסט 2016
  • יולי 2016
  • יוני 2016
  • מאי 2016
  • אפריל 2016
  • מרץ 2016

לא נמצאו תוכן, יש לבחור קטגוריה.

צור קשר
צור קשר
המלצות
  •  אני רוצה להודות לך שהיית שותפה מלאה בתהליך שעברתי עם עצמי, שליווית והדרכת אותי. אני חושבת שאת מאמנת מדהימה. הבנת אותי מההתחלה וידעת לכוון אותי למקומות שהיו נכונים עבורי. קיבלת אותי בדיוק כפי שאני והרגשתי בנוח לשתף בכל דבר שעבר בראשי. הרגשתי אהובה ומוערכת ושיש לי תמיד לאן לפנות. אוהבת המון,תומר מצליח קרא עוד

  • שעות האמון היו עבורי הזדמנות נדירה להתבוננות פנימה על עצמי עם הרבה פחות ביקורת ושיפוטיות, יותר קבלה עצמית. לאט לאט המועקה עברה לה ופינתה מקום לאופטימיות ותקווה...קרא עוד

  • אורית יקרה,כל כך שמחה שפגשתי אותך! תודה שנתת לי יד וליווית אותי בדרך שלי,בשביל ששינה את חיי ופתח לי צוהר לעולם קסום של מודעות, הבנה, חיבור לאהבה ול"יש".הרגשתי איתך הכי נוח בעולם, השיחות בינינו זרמו. הרגשתי שאני יכולה לומר מה שאני רוצה ואת הקשבת והארת את עיניי בלי ביקורת או שיפוטיות. נתת לי את המרחב לצמוח ולהיות אני... קרא עוד 

  • תהליך האימון שלי אצלך היה מאוד מעניין ואפילו לא סטנדרטי.בגלל סביבת העבודה אצלנו בחטיבה ונקודת השיא (העסקית) שהיינו בה ממש בתחילת האימון שלי החלטנו ביחד לצאת מהדפוסים והסדר הרגיל של תהליך אימון. בהבנה ורגישות מאוד גבוהות הצלחת להפוך את האימון למאוד אדפטיבי וגמיש בצורה כזו שהותאם לצרכים הקונקרטיים העכשוויים שלי בכל מפגש לבין תכנון לטווח רחוק, הגדרת חזון ופריצת דפוסים מחשבתיים יותר עמוקים. באמפתיה מדהימה ידעת כל הזמן להכיל אותי...קרא עוד

עמודים
  • אורית פרי
  • פיתוח אישי
  • אימון לעסקים
  • פיתוח מנהלים
  • העצמת נשים
  • סדנאות והרצאות
נושאים
  • בלוג (61)
  • חשיבה חיובית (5)
  • לחגוג (14)
  • לחיות מתוך שמחה (14)
  • לממש (1)
  • למצות את החיים (9)
  • לשנות (1)
האתר נבנה באהבה ע"י בּוֹנָה אַתְרִים
כל הזכויות באתר שמורות לאורית פרי  צילומי טבע ותדמית צילום מיתוגי  
גלילה לראש העמוד
loading ביטול
ההודעה לא נשלחה - יש לבדוק את כתובת האימייל שוב!
בדיקת אימייל נכשלה, יש לנסות שוב
מצטערים, האתר שלך אינו מאפשר שיתוף תוכן באמצעות האימייל
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס