תקופה של מעברים וקבלת החלטות. הקיץ יחד עם חום יולי אוגוסט הוא פעמים רבות זמן של האטה. לא פעם זו האטה של מנוחה, רגיעה וגם התבוננות קדימה, וקבלת החלטות לקראת השלב הבא, לקראת השנה החדשה שעומדת בפתח.
רבות מההחלטות קשורות במימוש עצמי. שאלות כגון לאן אני לוקחת את הקריירה שלי, או מה נכון לי ללמוד בשנה הבאה, מרבות להגיע אל חדר האימון שלי בימים אלה. ומתאמנת אחרת אף הביאה השבוע החלטה בריאותית שעליה לקבל.
אתמול הייתה לי שיחה מצוינת עם אישה מדהימה, מנהלת בכירה, שביקשה להתייעץ איתי לקראת החלטה שעליה לקבל. השיחה הייתה מצוינת, כי תוך כדי השיחה התבהר לה מה האפשרות שנכון עבורה לבחור בה, ולא פחות חשוב מכך, היא גילתה מה הם תחומי ההתפתחות האישיים שלה. מה אם תפתח בעצמה יאפשר לה לא רק לשפר את מיומנות קבלת ההחלטה שלה, אלא גם יאפשר לה צמיחה אישית ומקצועית.
אנשים רבים מגלים ( כמו שקרה השבוע לשתי מתאמנות שלי ) כמה קשה להם במצבים של חוסר ודאות. אנשים חיים מתוך תחושה שאם רק יתאמצו – הדברים יסתדרו. ובאמת ברוב המקרים המאמצים שלהם נושאים פרי ויוצרים את התוצאה המקווה. ואז פתאום נדרשת קבלת החלטות במצב של חוסר ודאות. התמודדות עם שינוי או יצירת שינוי כשהתוצאה אינה ברורה מראש. המצבים האלו מייצרים לא פעם חוויה של חוסר אונים. ואז אנשים מנסים לחקור ולחפור ולבדוק ולתהות ולצמצם עד כמה שאפשר את אי הוודאות. אבל בסוף, נשארת אי וודאות ונשארים פרמטרים שלפחות לכאורה אינם תלויים בנו.
בתהליך קצר של אימון ממוקד לקבלת החלטות, אנחנו לומדים ליצור בהירות גם בתנאי חוסר ודאות. כשהמטרה שלנו מעבר לעצם קבלת ההחלטה היא כמובן התפתחות וצמיחה אישית בכלל, ויצירת חופש אישי גם בתנאים של חוסר ודאות בפרט.
איך קבלת החלטות קשורה לאנרגיות ?
קבלת החלטות, כמו כל דבר אחר בחיינו קשורות לארבע האנרגיות השולטות בחיינו : אש, מים, אויר ואדמה.
ראשית אנרגיית האש קשורה להצתה, להנעה של תהליכים. אנרגיית האש היא ביסוד הרצונות שלנו. לכן משם עלינו להתחיל. מהשאלה מה אני בעצם רוצה? למה אני משתוקקת? אנשים רבים כלל לא מחוברים לרצון האישי שלהם. הם מחוברים לצריך, לחייב. והרבה פעמים כשאני שואלת בתהליך אימוני או בסדנה את השאלה : מה את רוצה באמת ? התשובות שאני מקבלת נעות בין : אני לא יודעת, לבין "אני אגיד לך מה אני יודעת שאני לא רוצה…"
אז קודם כל נתחיל מיצירת בהירות בקשר לרצונות. השיחה הזו נוצרת דרך שאלות שקשורות לערכים, לעוצמות האישיות ולתשוקות.
האנרגיה הבאה היא אנרגיית המים, והיא קשורה לכל עולם הרגש בחיינו. יש מים גבוהים שקשורים לרגשות גבוהים כאהבה וחמלה, ויש מים נמוכים שקשורים לרגשות נמוכים של אשמה, כעס, פחד וכדומה.
אנרגיית האוויר קשור בחשיבה, בלוגיקה וגם בתקשורת בינאישית. לכן יש לה תפקיד מרכזי ביותר בקבלת החלטות, והיא אמורה למעשה להיות הכוח המניע של תהליך קבלת ההחלטה. אויר משמעותו בהירות, שרק מתוכה אנחנו יכולים לבחור ולקבל החלטה מושכלת והגיונית.
אדמה היא היסוד שקשור למימוש ולהפקת תוצאות. היא למעשה תוצאה של חיבורים בין שלוש האנרגיות של אש, מים ואויר.
אז איך לקבל החלטה ? – להוריד מים ולהוסיף אוויר.
בפועל, הרבה פעמים אנחנו מתקשים בקבלת החלטה כי הבהירות של הדברים נעכרת בגלל ההתבוננות מתוך הפריזמה הרגשית, המיימית. זה בדיוק ההבדל בין להתבונן במשהו, בעצם כלשהו באוויר הפתוח, ובין להתבונן בו בתוך מים. המים מעוותים את ראייתנו את אותו עצם. גם אם מדובר במים צלולים.
כשמדובר במים שמקורם ברגש נמוך, אלה מים נמוכים שהם כמו מים של ביצה טובענית. אם ניקח מקל ונערבב את המים הללו, מה שיצוף למעלה יהיה בוץ. וכך אנחנו מתבוננים מתוך מים עכורים, שיוצרים עיוות ומיסוך של תמונת המצב שלנו. לא פלא שאיננו רואים דבר, ואנחנו בתחושה של חוסר בהירות וחוסר ידיעה ומתקשים עד מאוד בקבלת ההחלטה הנדרשת.
גם עצם הספקות והפקפוקים הם יסוד מימי. ולפעמים נדמה לנו שאנחנו חושבים, אבל החשיבה שלנו היא לא מתוך יסוד האוויר, אלא כמוה כערבוב המים הנמוכים באותו מקל. החוויה האישית שלנו היא של עייפות. הפקפוקים, הספקות, הספקות העצמיים מתישים אותנו. הצ'קרה, המרכז האנרגטי שאחראי על הרגש הוא הלב. ואנחנו חשים את זה בלבנו ממש פיזית כמועקה. כך שעודפי מים נמוכים מפחיתים את האנרגיה האישית שלנו. לכן המטרה שלנו היא לצמצם את משך ההתלבטויות שלנו ולהימנע ככל האפשר מספקות בכלל ומספקות עצמיים בפרט.
עלינו לזכור שהמטרה שלנו היא ליצור בהירות. וזו יכולה להיות מושגת רק על ידי תוספת אויר. כולנו מחוברים לצורך הזה אפילו ברמת האינטואיציה. ולכן כשאנחנו מוצפים רגשית ( עודף מים) , תמיד כדאי לזכור קודם כל… לנשום ( להוסיף אוויר).
איך זה קורה הלכה למעשה ?
באחד ממפגשי האימון שלי השבוע, ראה המתאמן שלי שהוא הכניס לתוך ניסיונות קבלת ההחלטות שלו ביחס לתפקיד הבא שלו הרבה שיפוטיות, ביקורת, אשמה והלקאה עצמית. לא פלא שלא הצליח במשך כמה חודשים להגיע לידי החלטה, כשכל הראייה שלו הייתה באמת ממוסכת על ידי הרגשות הנמוכים הללו.
בשיחה שלנו, דרך שאלות שלי והתבוננות שלו, הוא הצליח לנטרל את השפיטה העצמית הזו ( המים הנמוכים) ולחשוב ( יסוד האוויר) ואכן עד מהרה נוצרה בהירות. בשיחה אחת של פחות משעה – ההחלטה פשוט כאילו קפצה מול העיניים, והייתה ברורה וחד משמעית.
לזה נוספו ההבנות שלו על מה עיכב אותו עד היום בקבלת ההחלטה: לגבי אחת האפשרויות נכח גם פחד לגבי היכולת שלו להתמודד עם התפקיד (שוב, מים נמוכים…) ותובנות נוספות שקשורות באתגרים שעומדים לפניו להתפתחות וצמיחה עצמית.
מאחלת לכולנו קיץ טוב, של פחות מים, הרבה אויר, וקבלת החלטות משמעותיות.