בקיץ הזה עסקנו ביצירת זכרונות עתידיים.

בסדנת כתיבה שהשתתפתי בה לפני מספר שבועות עסקנו בשאלת הלגאסי, המורשת, החותם. האישי והמשפחתי.

בולי אייזנשטיין דיין שהנחתה את הסדנה ביקשה מאיתנו בתחילת המפגש להמציא אוקסימורונים – ביטויים שהם דבר והיפוכו.

לי צץ הביטוי "זכרונות עתידיים".

זכרונות עתידיים 

אני מרגישה שבשבועות שהיו מאז הסדנה, יצקתי תוכן בביטוי הזה. אלה היו שבועות בהם עסקתי, ועסקנו בפועל ביצירת זכרונות עתידיים. בקייטנות אישיות לנכדים, בקייטנה משותפת של כל החמישה ובחופשה משפחתית מלאה רגעים נפלאים של זכרונות עתידיים.

זכרונות עתידיים מלאים שמחה וצחוק של ילדים, ואוכל טוב, ויין, וקסם על ים כינרת.

כשהילדים היו קטנים 

זכרונות עתידיים לנכדים שלנו, בדיוק כמו שאנחנו זוכרים בחדווה את ימי הקיץ הרחוקים בהם היינו מבלים כולנו עם ילדינו בדירה של סבתא יולה וסבא יצחק ברחוב גת 7 באחוזה, בכרמל. שהיה בה מקום לכולנו – לנו ולילדינו ולבנות דודות מירושלים ולהוריהן – בצפיפות משמחת לב. וכשהיינו חוזרים מידי צהריים מהים כבר חיכו לנו החצילים של סבתא יולה על שולחן הפורמייקה במטבח, ובערב, אחרי השנ"צ היינו קהל שבוי להופעות הילדים כשהווילון בסלון משמש מסך וידית האחיזה של הוילון ולפעמים שואב האבק –  המיקרופון.

וכשפרלה, סבא מכפר סבא, משכים קום להביא לנכדים שוקו ולחמניות, אנחנו נזכרים בסבא יצחק עליו השלום שהיה מביא לנו מידי בוקר לחמניות נפלאות של חיפה, שהקרום הפריך שלהן זרוע בועות ומתפצפץ בפה.

על דרכים וסנכרון 

וכך פיסת חיים אחת נוגעת בפיסת חיים אחרת. ובתוכן, במפגש, הליבה, האהבה, המורשת, היחד הפועם במגוון דרכים.

והנה אנחנו בדרכים. נוסעים במרחבי הגליל, על שפת הכנרת, עולים ממגדל לכיוון יער ביריה ועמוקה. שישי בצהריים. וכל פינה וכל עיקול בדרך מעוררים זכרונות.

כאן נסענו יחד בטרמפ ההוא בטנדר כשפרלה ירד מהחרמון ואסף אותי בבסיס בצפת ובדרך המתפתלת במורד מהר כנען לכיוון טבריה הוא סיפר לי על מיקי רייפר שנהרג וכל הנפגעים והמסוק שהתרסק אל תוך ההר ממש מולו, אירוע שהמשיך לסייט אותו בחלומות טרופים עוד לילות רבים.

ולחוף הזה הגעתי פעם בבוקר אחד כשהוא ירד לכמה שעות מהרמה ואצלנו הייתה כוננות ג 3 מסוג הכוננויות החמורות ביותר שבהן נאסר לצאת מהבסיס, בחוכמה שבדיעבד שאחרי מלחמת יום כיפור, ואני ממרה את הפקודה ויוצאת לגיחה לכנרת לפגוש את אהובי.

ובדיוק ברגע הזה של שישי בצהריים, באמצע החופשה המשפחתית, פתאום "גולני שלי" ברדיו ודמעות בעיניי. מהזיכרון ומהסנכרון.

מתוך מחברת הכתיבה שלי 

אני מדפדפת במחברת הכתיבה שלי ומוצאת דברים שכתבתי באותה סדנה, לפני מספר שבועות ואני מביאה אותם ככתבתם וכשלשונם, כפי שנבעו ממני בתרגילים של כתיבה אינטיאיטיבית :

כשאני מביטה עכשו על החיים שלי אני מבינה, שהחיים שלי היום הם נפלאים, מלאים בכל טוב. בכל כך הרבה חיבורים נכונים ומדויקים.

ואת הדיוק הזה אני רוצה וגם יוצרת ומעבירה הלאה.

מה למדתי על עצמי בשנה האחרונה

בשנה האחרונה למדתי על עצמי שאני יצירתית, יוצרת דברים חדשים, פיתוחים חדשים.

למדתי שחשוב לי לחיות ברוגע, ושאולי לשם כך חשוב לי להרפות.

בחודש האחרון למדתי על עצמי שאני אוהבת לצחוק, ושרוצה להכניס יותר צחוק לחיים שלי. כמה היה לי כיף לצחוק ולצחוק.

למדתי על עצמי שחשוב לי לפרגן לעצמי ולעשות דברים כיפיים למען עצמי. בשבוע האחרון למדתי על עצמי שאפשר לשמוח ולשמח בדברים הפשוטים.

היום למדתי על עצמי (שוב ) כמה אני אוהבת לכתוב ואיך באינטואיציה אני יוצרת דברים מדויקים. זכרונות עתידיים.

אני בשום אופן לא סתם, לא עוד אחת, לא כמו, ושאני בשום אופן לא צריכה להשתדל להיות כמו, להצליח כמו, אלא להיות מי שאני. ברוגע. בשמחה. בסיפוק.

הלוואי שאצליח לזכור את זה, להרפות

TO LET GO

הלוואי שאמשיך להיות שמחה פשוט במי שאני, בפשטות, בתדר שלי, הנכון, המדויק המסונכרן.

אני מוקירת תודה 

אני אומרת תודה על הדיוק בחיי, על הסנכרון, על השמחה.

על פרוש. על האהבה.

על התשוקה. על המשפחה.

על הילדים. על הנכדים.

על כל הכיף. על הטיול שהיה.

על החופשה שהיתה.

על המקצוע שלי.

על האפשרות להשפיע.

על היום הזה. על החיבור.

על הידיעה. על הפשטות.

על ההבנות. על הקלילות.

על כל היש. השפע. על הים. על המזגן.

חשוב לי שהנכדים שלי יזכרו את החוויות שלהם איתנו.

חשוב לי לייצר זכרונות עבורם,

שבהם יש שמחה, וביחד, וכיף, וצחוק.

חשוב לי ליצור עבורם זכרונות.

זכרונות עתידיים.

וגם חשוב לי שנחיה יחד פרוש ואני בבריאות ובשמחה

ובאהבה ובתשוקה – כמו עכשו, כך הלאה.

ושנוכל להעניק ולשמוח

ושנהיה שלווים ושמחים

יחד בזוגיות שלנו ובמשפחה שהקמנו.

במיוחד חשוב לי להמשיך

לצמוח ולשמוח

ללמוד וללמד

ולהשפיע. להשפיע טוב.

את המיטב. עליי, על אהובי,

על משפחתנו

ולהמשיך להרבות טוב בעולם

דרך המפגשים האישיים, הסדנאות, ההרצאות

ללמד את דרך השמחה

וחיבור לתדר הפנימי.

מזמינה את כולכןם להתבוננות לקראת השנה החדשה. ובכלל. אל עבר מה שהיה, ומה שעכשו, וגם אל עבר השנה החדשה ויצירת זכרונות עתידיים.

מאחלת לכולכןם שנה של צמיחה ושמחה, חיבור ודיוק, שנה של רוגע וקלילות והוקרת תודה. שנה של לחגוג את החיים.

שנה טובה ומתוקה ! 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

.