נדמה שכמעט כולם נפרדים בימים אלה.  תלמידים והורים בתהליכי פרידה מהמורה, ילדי הגן נפרדים מהגננת, תלמידי כיתה ו' מבית הספר

    ימי הקיץ מביאים אליי את הזיכרונות המתוקים מימי החופש הגדול של ילדותי. ימי התום. בימים נטולי אטרקציות ופעלולים,

 נוסטלגיה והנאות החיים לפני כשנתיים קיבלתי שיחת טלפון מפתיעה. על הקו הייתה אירית, חברת ילדות שלי, שלא שמעתי ממנה למעלה

מי מאיתנו לא התמודד עם כאב ?   זה יכול להיות כאב גופני – פיזי, או כאב נפשי – רגשי.

מה תרצה לעשות כשתהיה גדול ? מה תרצה לעשות כשתהיה גדול, זו שאלה שמלווה אותנו מילדות. שאלה העוסקת למעשה –

ציוו לנו את החיים. ימים קשים. בין יום השואה ליום הזיכרון. מדינה שלמה מתעטפת ביגון והדמעות חונקות בגרון. ומה בין

כשאומרים "לשנות" זה לא פעם מעורר חששות. אנשים חוששים ש….דברים לא משתנים באמת". ההנחה הזו גורמת לאנשים להיות ספקניים, ולהתייחס

לחיות מתוך שמחה – הלכה למעשה   אני מאוד אוהבת את הסיפור שג'ון לנון סיפר על ילדותו : "כשהייתי בן

  הפסיכולוגיה של ההצלחה הפסיכולוגיה החיובית שמה לה למטרה לפתח דרכים להגדלת האושר של בני האדם. בעשור האחרון מתפתחת גישה

לעשות חיים זה מדויק לי לעשות חיים היא משמעות החיים גם במובן זה ששמחה ותחושה טובה הם הסמן עבורנו שאנחנו