נזכרתי היום במילות השיר המקסים שהיינו שרים בכל שנה בסתיו, בשנים המתוקות של הגן ובית הספר היסודי: הַקַּיִץ

    אנשים על פרשת דרכים מגיעים אליי. מול הספרייה הגדולה בחדר האימון שלי ניצב קיר שצבעו אדום. בחרתי בצבע הזה

      יום לפני שהתחלתי את כיתה א', בירכה אותי סבתא שלי : "שתיכנסי לבית הספר ברגל ימין." וחזרה על

    העולם שלנו הוא עולם של בחירה. אנחנו צומחים מתוך הבחירות שאנו בוחרים בחיינו. צומחים מתוך ההחלטות שלנו. ההתלבטויות,

  בגלל שנאת חינם חרבה ירושלים. ונדמה, לצערנו,  שאין צורך להתבונן בהיסטוריה,  כי הגילויים של שנאת חינם פושים סביבנו. רבים

    "לעשות את כולם מאושרים" – זה הפוקוס שלי בימים אלה.   גם בתוך חום יולי אוגוסט, אני מבורכת

  רבים שואלים אותי איך הגעתי בעצם לתחום של אימון אישי, הרבה לפני שהוא נהיה טרנד. אז איך הכל התחיל

  השבוע ישבה אצלי אישה יקרה, מתאמנת שסיימה תהליך אימון אישי באמת מרגש. מסע אישי שלפעמים היה דומה לנסיעה ברכבת

    רבים מאיתנו מתגעגעים לתקופת החופש הגדול של הילדות והנעורים. לתחושה של "הכל אני יכול בחופש הגדול", לחופש המוחלט

    לפני כעשר שנים עשיתי שינוי בחיים שלי. שינוי שהיה משמעותי עבורי, ועבור הרווחה האישית, ה well being  שלי.