בשישי שבת שמרנו על נכדינו שהוריהם נסעו לחו"ל, והקראתי לעידו בן האוטוטו חמש את ספרו האלמותי של דוקטור סוס

  הימים הללו, תחילת שנה אזרחית חדשה, הם בין השאר ימים של ספירת מלאי. זה מה שנאמר בשלט על הדלת

  הכי משמח אותי לחבר אנשים לתדר השמחה. הכי שמח והכי מרגש. ההקשר שאני בוחרת לחיות את חיי מתוכו הוא

  זה היה שבוע שטרף את כל הקלפים. ואני באמת מבורכת. הבית שלי נשאר שלם, ואפילו בשכונה שלי לא פרצה

  איה נכדתי בת ה4 וחצי (בתמונה היא יותר קטנה, פשוט לא התאפקתי לשים אותה איתי….) הקשיבה השבוע עם אמא

  כולם עוסקים בסליחה בימים אלה. מבקשים סליחה, מתנצלים, סולחים ומוחלים. בגן של איה, גן היקב, עשו קיר מיוחד לסליחות.

    שנה חדשה בפתח. ומעבר לימים המתארכים ומתקררים, והסתיו שבאוויר, הרוחות שמנשבות באמת הן רוחות של התחלה חדשה. לקראת

    נזכרתי היום במילות השיר המקסים שהיינו שרים בכל שנה בסתיו, בשנים המתוקות של הגן ובית הספר היסודי: הַקַּיִץ

    אנשים על פרשת דרכים מגיעים אליי. מול הספרייה הגדולה בחדר האימון שלי ניצב קיר שצבעו אדום. בחרתי בצבע הזה

      יום לפני שהתחלתי את כיתה א', בירכה אותי סבתא שלי : "שתיכנסי לבית הספר ברגל ימין." וחזרה על