
רגע לפני הסוף – שיר מרגש, קשר מתחדש ודחיינות
בשבוע שעבר כתבתי בפייסבוק פוסט שזכה לתהודה נדירה. המון הערות מרגשות, ולייקים, ובעיקר – מאות שיתופים. מה היה בפוסט ההוא
נעים להכיר :) אני אורית פרי. הייעוד שלי הוא לחולל טרנספורמציה בחיי אנשים, מתוך ההקשר הזה,
אני מפתחת תוכניות, יוצרת סדנאות, מנחה, מאמנת וגם מנהלת את מערכות היחסים האישיות שלי.
אני ערה לזכות הגדולה שלי - לגעת באנשים ובחייהם, ולתמוך בהם בדרכם לממש את עצמם ולהביא לידי ביטוי את מלוא הפוטנציאל שלהם
בשבוע שעבר כתבתי בפייסבוק פוסט שזכה לתהודה נדירה. המון הערות מרגשות, ולייקים, ובעיקר – מאות שיתופים. מה היה בפוסט ההוא
לפני כמה ימים הרציתי במסגרת כנס נשים של חברת IBM, הרצאה שכותרתה "לחגוג את החיים". לחגוג את החיים, אמרתי לחמישים
בכל יום שישי מאז שנישאנו אני מקבלת זר פרחים לשבת מאהובי. גם כשהוא נוסע לנסיעות ארוכות לחו"ל הוא מבקש
שנה חדשה. התחלה חדשה. "בראש השנה, בראש השנה פרחה שושנה אצלי בגינה" (בתמונה – השושנה שאצלי בגינה…) ויותר
בימים האחרונים אני מאותגרת. מתמודדות. מתרגלת. מותחת את הגבולות שלי. ניתחתי את העפעפיים, ועם עיגולים סגולים שהופכים לשלל צבעי
תקופה של מעברים וקבלת החלטות. הקיץ יחד עם חום יולי אוגוסט הוא פעמים רבות זמן של האטה. לא פעם
אימון אישי ופיתוח מנהלים הם תהליכים אישיים משמעותיים. מדובר בתהליכי שינוי, וביתר דיוק – תהליכי צמיחה אישית. בשיחה הראשונה שאני
מה הקשר בין קארמה ובין התודעה שלנו ? ואיך זה קשור לבחירות שלנו ? כמו פעמים רבות, גם בשבוע
השבוע עשינו סדר במחסן. הפשלנו שרוולים, הוצאנו הכל. היה תהליך שלם של מיון. זרקנו, מסרנו, ניקינו, החזרנו, סידרנו. התחושה הייתה
אנחנו חיים בתקופה של האצת תהליכים, תקופה שבה מפיקים תוצאות פורצות דרך בזמן קצר. לאנשים אין סבלנות היום לתהליכים ארוכי